ריקודים, אלכוהול ומשחק בשיער |
| 11/2006
מודל חלופי למכירת מוזיקה
הבעיה הראשונה במכירת מוזיקה היתה: מה אם אני אוהב שיר אחד, אבל לא אוהב את כל הדיסק? בתקופה שהייתי קונה דיסקים, קרו כבר כמה פעמים שלמעשה אהבתי רק שיר אחד מהדיסק, ואת השירים האחרים לא אהבתי (למשל בדיסק של עברי לידר עם השיר "בחולצת פסים", או הדיסק של להקת Republica). הייתי מרגיש מאוכזב כי שילמתי המון כסף רק בשביל דיסק שאני לא ממש אוהב.
ואז באו ה-MP3ים ופתרו את הבעיה הזו: תוריד רק את השירים שאתה אוהב, ואל תשלם בכלל! זה לא נפלא?
אבל זה יצר שתי בעיות חדשות:
1. יסורי מצפון. יש לי בעיה להנות משירים כאשר אני יודע שלא שילמתי עליהם.
2. אני עלול להפסיד שירים נפלאים אחרים של אותו יוצר, בגלל שאני מוריד רק את השירים שאני מכיר. אבל מצד שני, לא תמיד יש לי כוח להתחיל לחפש את כל השירים האחרים של אותו יוצר.
ומה יכול להיות הפתרון?
נראה לי שבאיזה שלב, לא יהיה טעם יותר למכור דיסקים. כאשר רוב האוכלוסיה תדע להשתמש בקבצי MP3, חברות התקליטים יהיו בבעיה גדולה. חברות התקליטים מנסות להלחם בתופעה ע'י כל מיני נסיונות למניעת העתקה. אבל עד עכשיו הן לא מצאו פיתרון, וגם לא בטוח שהן יוכלו למצוא. אינפורמציה רוצה להיות חופשיה, וכל ניסיון להגביל אותה, במשטר דמוקרטי, הוא כמו ניסיון לעצור את המבול בעזרת ספל מקלקר*.
כבר עכשיו יש זמרים שמאפשרים להאזין לשירים שלהם מתוך האתר. אצל אחינועם ניני אפשר לשמוע 3 שירים. ואצל רגינה ספקטור (הידועה מהשיר And it breaks my ha-ha-ha-ha-ha-ha-heart) אפשר לשמוע המון שירים שלה**. אם כי באיכות מונו (טוב, וחלק גדול מהם הוא מדכא כי הוא רק בליווי פסנתר).
הפתרון הוא לדלג לגמרי על חברות התקליטים, ולשים ספל טיפים באתר. אפשר לתת לקהל להוריד את השירים דרך האתר בתשלום, או להוריד את כל השירים ולשלם רק על השירים שאהבתם.
הדרך הראשונה תפתור את הבעיה הראשונה שלי. הדרך השניה תפתור את שתי הבעיות - ככה אני אוריד את מה שאני רוצה ואכיר יותר שירים, וככל שאני אוהב יותר שירים, אני אשלם עליהם יותר.
נכון שיהיו הרבה אנשים שלא ישלמו, אבל גם עכשיו הרבה אנשים לא משלמים. בדרך שאני מציע, האנשים שכן משלמים עשויים להכניס רווח הרבה יותר גדול ליוצר, כי חברת התקליטים לא תוכל לנגוס ברווח. היא בכלל לא תהיה מעורבת.
זמרים שפוחדים מהקדמה, וחוששים להציע את כל השירים שלהם להורדה, יכולים לעשות ניסיון ולשים ספל טיפים פשוט באתר שלהם. הם יוכלו לכתוב "אם הורדתם שירים שלי ואהבתם, אשמח שתביעו את הערכתכם. תשלום מומלץ: 3 ש"ח לכל שיר שאהבתם".
הנה, יש חברה שמטפלת בנושא קבלת תשלום באמצעות כרטיסי אשראי, וקוראים לה לתרום.קום. היא אמורה לעשות את מה ש-Paypal עושים, אבל למשתמשים ישראלים.
אז קדימה יוצרים. אין לכם שום תירוץ. התחילו לקבל כסף ישירות מהמאזינים שלכם עכשיו! אני אשמח לשלם לסיון שביט, אחינועם ניני ואינפקציה על כל השירים שלהם שהורדתי.
* ציטוט מתוך השיר Don't dream it's over של Crowded House.
** רוב הסיכויים שבאתר של רגינה יש הרבה שירים שבכלל לא נמצאים בדיסק. נכון יש לה שם משעשע? זה נשמע יותר כמו שם של מורה בביה"ס של שנות ה-70 מאשר של זמרת עכשווית מגניבה. ואגב, היא גם יהודיה (ויש לה מגן דוד בעמוד הפתיחה שלה באתר!). מעניין אם היא תופיע בישראל..
והנה, מסתבר שמישהו מהאייל הקורא חשב על אותו רעיון כבר בשנת 1999 וכתב על זה מאמר. אם כי אז עוד לא היו קיימים Paypal ולתרום.קום.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוטר