ריקודים, אלכוהול ומשחק בשיער |
| 11/2006
ולפעמים, החגיגה נגמרת
הנה הפוסט שכולכם חששתם ממנו (אני מקווה).
בזמן האחרון, אין לי חשק לכתוב בתור קוטר יותר.
אני לא מקבל מספיק צומי, ויש לי תחושה שזה בגלל שהקוראים שלי התבגרו. הידעתם שלא היו לי מנויים חדשים מאז מרץ-אפריל השנה? מעניין אם מישהו קורא אותי דרך RSS.
אל תבינו אותי לא נכון, זה לא שממש התבגרתי. עדיין יש לי המון רגשות ילדותיים. אבל אני כבר לא יכול להוציא אותם בבלוג הזה. יותר מדי אנשים מכירים אותי. אני חושש שאני אצטרך ליצור זהות חדשה: זהות מס. 7.3. ואני לא אוכל לספר לכם מי היא.
יש שתי בעיות עיקריות עם הבלוג הזה.
הבעיה הראשונה היא שרמת הפרנויה שלו היא "בינונית", שאומרת שלא אכפת לי להפגש עם קוראים (ובעיקר קוראות). בגלל זה אני לא יכול ממש לכתוב בחופשיות.
הבעיה השניה היא שהבלוג הזה עדיין לא ראוי למאכל לאנשים שלא מכירים אותי, או למשפחה שלי. אני חושש שהשקעתי יותר מדי בבלוג הזה. כתבתי מאמרים מקסימים (כן, אלה שברשימת הלינקים בצד), שלא מספיק אנשים העריכו. הייתי צריך להשקיע יותר ביצירת דברים בוגרים שאני אוכל להציג לקהל יותר רחב.
מה שאני צריך לעשות זה:
1. לעשות נציגות נורמלית שלי באינטרנט, שתרכז דברים "נורמלים" שכתבתי, כך שאני לא אתבייש להציג אותם בפני קרובי משפחה, ידידים ודייטים פוטנציאליים.
בלוג הסיפורים שיצרתי היה חלק מהנסיון לעשות דבר כזה.
2. (אולי) ליצור עוד בלוג, שרמת הפרנויה שלו תהיה "גבוהה", והזהות שתכתוב אצלו לא תנסה להתחיל עם אף אחת מהבנות שם.
אני לא אמחק את הבלוג, אבל.. אין לי כל כך חשק לכתוב כאן כמו בעבר.
במידע שאני אעשה נציגות נורמלית שלי באינטרנט, אני אפרסם כאן לינק אליה, אולי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוטר