ריקודים, אלכוהול ומשחק בשיער |
| 5/2004
 ראפרים ומשמעותם
הראפרים מתחלקים לשני סוגים מרכזיים. הסוג הראשון הוא הסוג הישראלי המקורי – אלה שבמקום להעתיק את מה שיש בחו"ל, מצליחים ליצור משהו חדש: זה אמנם היפ-הופ, אבל זה ישראלי. למשל שב"ק ס (ז"ל?) או הדג נחש.
ויש את הסוג השני: הראפרים ששומעים איך ראפרים שרים בחו"ל, ועושים בדיוק אותו דבר כמוהם. למשל סאבלימינל והצל. הם גם מעתיקים את המאפיינים האחרים שיש לראפ בחו"ל, כמו האלימות כלפי ראפרים אחרים, או בהמתיות בכלל.
אני מה זה שונא אותם. הכי גרוע זה אלה שלוקחים שירים ישנים יפים, או יצירות קלאסיות, ומלבישים עליהם את זיוני השכל הפטפטניים שלהם. חשבתי שרק בחו"ל יש דבר כזה, אבל בזכות סאבלימינל והצל, שלקחו שיר עדין של גידי גוב ואנסו אותו, יש לנו את זה גם בארץ! האח הידד! אני מציע שנעניק להם את פרס היבואן המצטיין.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוטר