ריקודים, אלכוהול ומשחק בשיער |
| 6/2004
אין לי כוח לדרג מטריצות
הנה משהו שכתבתי במקום זה. זה סיפור בוסרי למדי, שנכתב בעקבות שיחת טלפון שעשיתי היום עם הבחורה האחרונה שיצאתי איתה. זה נורא עצוב לראות איך שפעם היתה לנו כל כך הרבה כימיה, לפחות בטלפון, ופתאום הכל נעלם.. אני לא מבין איך זה מיצה את עצמו כל כך מהר.
הלכתי עם רונית, הבחורה שאני יוצא איתה, במרינה בהרצליה, ואז אני רואה את זאת שיצאתי איתה כמה פעמים עד שהיא נטשה אותי. היא קצרת רואי, אז לא חשבתי שהיא תראה אותי, והמשכתי ללכת. ואז היא הסתכלה לכיוון שלי.
"קוטר!"
"יהודית! {שם בדוי סטנדרטי} מה, את מצליחה לראות אותי?"
"כן. עדכנו לי את הדרייברים של העיניים. אני צריכה להניח שאתה לא רוצה שאני אראה אותך?"
"ממש לא! פשוט לא הבחנתי בך. תכירי את זהות מס. 10.. אממ.. זאת אומרת רונית."
"הי. אני רונית. מה נשמע?"
"קוטר, אתה יוצא עם עצמך?"
"ממש לא, יהודית! נראה לך שטכניקות ההולוגרמה הגיעו לרמה הזו? עדיין לא."
"דווקא קראתי מאמר בנושא. הבנתי שעכשיו כבר ניתן ליצור הולוגרמות, ועובדה שהיד שלי עוברת דרך 'רונית' שלך בלי בעיות."
"תפסיקי את זה, יא סוטה!"
"אז מה, קוטר, אתה כל כך בודד שאתה נאלץ ליצור הולוגרמה כדי שיהיה לך עם מי לצאת?"
"כן, ומה איתך?"
"גם אני חשבתי על זה, אבל עוד לא הצלחתי לקנפג את המחשב שלי למטרה הזו. אולי אתה רוצה לעזור לי בנושא?"
"בטח. תתני לי להכניס את היד מתחת לחולצה שלך?"
"בודאי"
"סבבה."
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוטר