ריקודים, אלכוהול ומשחק בשיער |
| 9/2004
 ארבע הדרגות של חוסר הטאקט
חוסר טאקט זה דבר מאוד משעשע, ואני נהנה לנתח אותו. אחרי שדנתי עם עצמי רבות על הנושא, הגעתי לכמה מסקנות.
קודם כל, חוסר טאקט זה אמנם לא משהו חיובי במיוחד, אבל השמירה על הטאקט עלולה להיות הרבה יותר מזיקה במקרים מסויימים, עד כדי כך שמאנשים תיחסך ביקורת חיונית והם ימשיכו לעשות צחוק מעצמם בלי לדעת בכלל למה.
זאת ועוד: גיליתי שאפשר לחלק את הטאקט (או חסרונו) לארבע דרגות. הרשימה מתחילה מאפס, כי את דרגה 0 הוספתי באיחור (ממש כמו שאסימוב עשה עם חוקי הרובוטיקה).
והדרגות הן:
דרגה 0: חוסר נימוס, אבל לא משהו רציני.
למשל (הדוגמא הרקורסיבית של בוקי) דמיינו שאני מתחיל לספר למישהו בהתלהבות על הדרגות של חוסר הטאקט, והוא ישאל אותי בחששנות: "זה יהיה חסר טאקט לשאול כמה דרגות בדיוק יש?".
דרגה 1: דברים שלא נעים, או אפילו מאוד לא נעים, להעביר, אבל לפעמים חייבים לומר כדי למנוע מהאדם נזק חברתי.
דברים כמו אנשים שמסריחים מזיעה, שצריכים לגזור את השיערות מהאף, או יורקים כשהם מדברים, או בנות שלא מודעות לכך שיש להן שפם או זקן או שיערות במחשוף.. או אנשים שנוטים להציף אנשים אחרים במידע באופן תמידי, בלי להיות מודעים לכך שהם משעממים אותם (הכי גרוע זה עם אלה שגם מגמגמים באותו זמן).
חשוב לידע את אותם אנשים על הבעיה הזו. וגם חשוב לשים לב שיש דרכים עם יותר טאקט או פחות טאקט להציג את הבעיה. למשל, אפשר לומר לאותו אדם שהוא פשוט מסריח, ואפשר לנהוג כמו ידידה שלי מהאוניברסיטה, שאמרה למישהו: "אתה הבחור המזיע החביב עלי". עדיף כמובן לנסות לפגוע באדם כמה שפחות, אך להיות בטוחים שהוא מודע לבעיה.
זה נכון שמדרגה 1 רצוי לא להמנע, אך שימו לב שיכולים להיות מקרים בהם האדם מודע לבעיה שלו, אך אינו יכול לעשות כלום בנידון (למשל מישהו שיש לו כרס בגלל מחלה). במקרה הזה, להעיר לו על הבעיה יכול להיות חוסר טאקט דרגה 2.
בזמן שדרגה 0 היא לא ממש גרועה, ודרגה 1 עשוייה להיות חיונית, מהדרגות הבאות כדאי להמנע.
דרגה 2: טפשות.
דברים שאנשים טפשים, או ילדים בלי מספיק ניסיון עם החיים, עלולים לומר, ולפגוע באנשים תוך כדי כך.
דוגמאות: כשהייתי קטן שאלתי פעם מישהו "למה אתה מגמגם".
או למשל:
"אני צריכה ללכת לשירותים"
"כן, אני יכול להריח את זה"
או לצלם אנשים בהלוויה (ולומר להם לחייך לפני זה).
ניתן לראות הרבה את דרגה זו בקומדיות.
דרגה 3: רוע.
המקרים בהם אנשים מנצלים חולשה של אנשים אחרים, בשביל לפגוע בהם עוד יותר.
למשל:
"אני על הקרשים.. בא לי למות.. חברה שלי זרקה אותי"
"האהאהא.. אני יכול להבין למה"
או למשל, המקרה של טל (זאת שאוהבת לשכוח את העבר), שדיברה עם האקס שלה מעט זמן אחרי שהיא זרקה אותו לטובת מישהו אחר והוא היה בודד ומסכן. הוא אמר לה שמפחיד אותו שמלחמת המפרץ השניה עומדת לפרוץ. והיא השיבה: "אוח, בזמן הזה, אתה בטח רוצה שתהיה לך מישהי שתוכל לחבק ולהתכרבל איתה ביחד"
דוגמאות נוספות לדרגה זו אפשר לראות בטלנובלות.
אז מה המאמר הזה מלמד אותנו?
שביקורת עשויה להיות דבר מאוד חשוב אם משתמשים בה נכון, ולהשמיט אותה רק בגלל ש"לא נעים" עלול להיות מאורע הרה-אסון.
זאת ועוד: אם יש לכם אתר באינטרנט, אז בעמוד שנקרא "צור איתי קשר", אתם יכולים לעשות משהו כזה:
פוסט זה מוקדש לבחורה מקנדה, שאיתה אני מקווה לצלוח את הכינרת בשנה הבאה, אפילו שהיא לא מסכימה ללבוש ביקיני לכבוד המאורע. ;)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוטר