|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
למה שאני אתייחס אליך?
אמנם היה לי נחמד לדבר איתך, אבל עכשיו לא כבר עובדת באותו משרד איתך, אז אין כל טעם לבזבז זמן על אנשים שאין לי אינטרס להיות נחמדה אליהם יותר. משאבי הזמן שלנו במציאות הזאת הם מוגבלים - עדיף להשקיע אותם בדברים שבאמת משתלמים.
ביי, חמוד.
- פסיה
| |
שיחה עם פסיה
- הי פסיה.
- הי קוטר. *טראח* (קוטר סופג סטירת לחי עצומה מפסיה)
- למה??
- קראתי את הבלוג המעפן שלך.
- איזה מהם? 7.0 או 7.1?
- יש לך כמה? אלקובים ישמור. את האחד בו אתה קורא לעצמך "קוטר".
- אה. זה 7.1. אז מה, לא אהבת?
- תגיד לי אתה למה אני צריכה להנות ממנו. אתה חושב שנהניתי לקרוא את הפוסט הזה עלי, שקוראים לו "אז מה אני שווה"? לידיעתך הפצעים האלה שיש לי על הפנים זה דבר שקשה מאוד לפתור, ואני לא יכולה לקחת את כדורי הפלא שמבטלים את בלוטת החלב - בדיקות הדם הראו שאסור לי.
- אני נורא מצטער. אבל את הכאבת לי באותה תקופה.
- וגם למה נתת לי שם בדוי סטנדרטי כל כך טיפשי? לא יכולת לבחור לי שם יותר טוב? לא חסרים שמות יפים שמתחילים בפ', כמו "פזית".
- אבל את לא בלונדינית.
- נו באמת.
- מה לעשות. אז תגידי, עכשיו כשאת יודעת על אובססית השיער שלי, מה דעתך לתת לי לשחק בו?
- אני לא חושבת. אבל אני מסכימה לתת לך לשחק עם הרגל שלי. הנה בעיטה שלמדתי בשיעור הטקואנדו האחרון שלי. *בום*
- (חוסר הכרה)
באיזה קטגוריה לשים את זה? "הווי המשרד" או "שעת סיפור"?
גם במציאות כדאי להזהר מפסיה. לפני כמה ימים מישהי נכנסה בלי רשות לחניה של פסיה, אז פסיה חסמה אותה עם האוטו שלה, ואחר כך שאותה מישהי ביקשה לצאת, אז פסיה ייבשה אותה במשך שעה לפני שהיא הזיזה את האוטו שלה.
| |
התביעה בדרך?
כשתומר בארץ, אז ארוחות הצהריים איתו ועם שאר הצוות הופכות למצעד זימה אחד גדול. הוא מדבר בצורה שגורמת אפילו לי להרים גבות.
למשל:
תומר: "אתם צריכים לראות איזה נחמדות הבנות בהנהלת חשבונות. מציעות לי קפה. נראה לי שאנחנו בחרנו את הבנות אצלנו בחברה לפי האינטיליגנציה, והם בחרו את הבנות לפי גודל החזה"
פסיה: "תומר, אתה מסתבך"
או..
תומר: (למזכירה) "בא לי לבוא יום אחד ולשפד גם אותך וגם את פסיה בתנוחה של ג'וק מת"
(לא נראה לי שהוא היה מעז לומר את זה כשפסיה היתה באיזור, כי אז היא היתה מגיבה באלימות.. היא יודעת כמה אומנויות לחימה)
אני לא מבין למה לא תובעים אותו על הטרדה מינית...
(תומר מוזכר לראשונה בסיפורון הזה)
| |
דר. קוטר
שיחה ביני ובין פסיה בחדר האוכל:
- [אני] היום האחראית על חדר האוכל אמרה לי שהיא התבלבלה וחשבה שאני איזה דוקטור. די החמיא לי.
- [פסיה] דוקטורים נראים כמו בני אדם.
- בדרך כלל הם נראים רציניים יחסית לאנשים אחרים.
- אתה נראה מסודר ורציני בלי שום קשר להשכלה שלך.
- אני?
- כן.
איזו מחמאה! יכול להיות שהיא ממש מחבבת אותי?
ואני לא נראה כל כך מסודר בדרך כלל. אני תמיד מרגיש שאני די פרוע ושלומפר.. יפה שהיא חושבת ככה עלי.
ורק לפני כחודשיים התחננתי בליבי שהיא תתן לי צומי... נראה לי שהיא מאוד אהבה את הסיפור על הגשר.
| |
אולי זה לא היה רעיון טוב
שיחקתי למנקה בשיער. נראה לי שנסחפתי ונגעתי בו קצת יותר מדי.
עכשיו היא עלולה לספר את זה לעובדת מהמשרד השכן
ואותה עובדת תספר על זה למזכירה
והמזכירה תספר את זה לפסיה ושאר המשרד
ושוב פעם יגיעו למסקנה שאני תמהוני כזה ויסתכלו עלי בצורה מוזרה.
או שאולי יבוא התסריט האופטימי: פסיה תשאל אותי: "אתה רוצה לשחק גם לי בשיער?"
| |
תסריטים
- אני חושב שהמזכירה שלנו נורא חמודה. מה דעתך, פסיה?
- היא בהחלט חמודה, אבל הרבה פעמים יש לי תחושה שכשאני ניגשת אליה, היא משדרת לי "מה את רוצה ממני עכשיו??". כאילו שאני תמיד מפריעה לה.
- גם לי היא עושה את זה.. אבל בצדק - אני לא אמור לתקשר איתה בכלל.
- שלא תבין אותי לא נכון, אני מאוד מחבבת אותה. אבל היא קצת לחוצה.
- גם אני אוהב אותה. והייתי שמח לשחק לה בשיער.
(פסיה ממצמצת. לא יודעת מה לומר)
- למעשה, הייתי שמח לשחק גם בשיער שלך. מה דעתך?
- זה לא נראה לי רעיון טוב.
- מה, את לא אוהבת שמשחקים לך בשיער? אבל זה נורא כיף.
(אין מילים)
- אז אם את לא רוצה שאני אשחק לך בשיער, אפשר לפחות לקבל ממך חיבוק?
- קוטר .. אני צריכה ללכת. ביי.
תגידו, אתם יכולים לחשוב על דרך שבה אפשר יהיה לשנות את התסריט בצורה כזו שפסיה כן תסכים שאני אשחק לה בשיער? מה-זה בא לי לעשות את זה, אבל נראה לי שאם אני אנסה לעשות כזה דבר, היא תחזור להתייחס אלי בחשדנות כמו שהיא עשתה פעם כשהתחלתי לעבוד כאן, ואני מאוד לא ארצה שדבר כזה יקרה..
כן. זה עוד פוסט על משחק בשיער.. לא נמאס לכם, נכון? כי לי לא ימאס בחיים, כנראה. ;)
| |
מסרים סמויים
הראתי לפסיה את הטפט של הDesktop שלי. הוא נראה ככה (לחצו על התמונה להגדלה):
היא אמרה שהוא נחמד. היא גם זיהתה מאיפה התמונה (מזרח ראש העין).
אבל מה שהיא לא ידעה זה שבפינה העליונה של התמונה שמתי מסר סמוי.
לחצו כאן לקריאת המסר.
מתי אתם חושבים שאני אזכה לקבל את זה? ;)
| |
לא חסר
יום. פנים. לובי.
קבוצה של כמה אנשים הולכים בדרכם לארוחת צהריים, ועוברים ליד השומרת השמנמנה שבלובי, שבדיוק אוכלת סנדויץ' עסיסי.
אחד האנשים מסתובב אחורה ואומר: "בתיאבון!" ובקול שקט יותר אומר "באמת לא חסר".
הוא אומר את זה רק בשביל שהמזכירה, שהיא גם חלק מהקבוצה, תחבוט בו, כי הוא אוהב שהיא נוגעת בו.
אחד האנשים האחרים מהקבוצה מתחלחל. בVoice-over שומעים מה הוא חושב:
"ווי.. לתומר (שם בדוי סטנדרטי) הזה אין גבולות. אני חייב לתקן את הנזק שהוא עשה". הוא הולך אחורה אל השומרת.
"הי. אני רציתי לומר שתומר לא מייצג אותי, ואני חושב שהוא אידיוט גמור"
"אתה נורא חמוד, קוטר. ואתה לא צריך לדאוג. כבר למדתי ממזמן לא להתרשם ממנו"
"בכלל, אני חושב שמתאים לך להיות שמנמנה. זה מבליט את מה שצריך. אני יכול לגעת ביד שלך?"
יום. חוץ. היציאה של הבניין.
צעקה חותכת את האוויר. קוטר נזרק דרך הדלת של הבניין ונוחת ליד פח האשפה.
תומר: "קוטר הזה.. הייתי מלמד אותו איך צריך באמת לפלרטט עם בחורות, אבל אז יהיה כאן הרבה יותר משעמם".
פסיה: "הוא לא ידרוש ממני צומי לחצי השעה הקרובה. גם זה משהו."
| |
פסיה נותנת לי צומי!
בימים האחרונים אכלתי איתה בחדר אוכל וזה היה נורא נחמד.
מעניין תוך כמה זמן אני אוכל לשחק לה בשיער. ;)
| |
אוף עם פסיה!
פסיה (שם בדוי סטנדרטי. לשעבר X) עוזבת את המשרד בלי לומר לי שלום לפני זה, ואני מה זה נעלב! תגידו לה שזה מאוד לא יפה.
| |
מגרשי חניה תת קרקעיים
מאז ומתמיד אהבתי מגרשי חניה תת-קרקעיים. זה התחיל בעקבות סצנה בסרט "איש הנצח" בה שני אידיוטים עשו דו קרב בתוך המגרש, ואז הבנתי שהם פשוט מקסימים.
והיום ביקרתי במגרש החניה של בניין החברה שלי, ונפעמתי. מקום עצום עם המון המון מכוניות... וכל מיני מפוחים וחדרים מסתוריים. יש כל כך הרבה עוצמה במקום הזה.
ולכן החלטתי שאני רוצה לעשות סקס במגרש חניה תת-קרקעי. מישהי מהקוראות שלי מעוניינת?
| |
אופס...
עשיתי batch file שמילא את המסך במילים:
Pesya give me tzumi
כאשר פסיה הוא השם של העובדת שלא מתייחסת אלי.
ואז הלכתי לטייל. ואז חזרתי לחדר ואני רואה ששכחתי להעיף את הדבר הזה מהמסך.
אני מאוד מקווה שפסיה לא נכנסה לחדר באותו זמן... 
| |
עוד פוסט לא מובן
אז מה אני שווה?
הבחור כאן לידי מת לשכב איתי, אבל אני בטוחה שהוא לא רוצה יותר מזה, כי אני לא נראית ממש טוב.
ואני גם לא רוצה אותו.
אני רוצה מישהו יותר טוב.
אז מה אם המוני אנשים נואשים רוצים לשכב איתי? למה אנשים נורמליים לא רוצים אותי?
למה כל כך מדכא?
מה אני שווה?
איזו סיבה יש לי להתקיים?
בעסה, אה?
אז בואו ואומר לכם מה אני מחפשת:
אני מחפשת מישהו יפה, חכם ועשיר.
מישהו שישעשע אותי וישחק לי בשיער.
מישהו שיבוא לבקר אותי בעבודה ויגרום לאחרים לקנא בי, כי בחור כל כך מושלם רוצה אותי. אבל אני לא רוצה שהם ישאלו את עצמם: "מה הוא מוצא בה". אני רוצה שכולם יראו את הכימיה שיש ביננו, ככה שלכולם יהיה ברור למה נועדנו להיות ביחד.
ואם מדברים על משאלות, אז באותה הזדמנות אני רוצה:
1. משהו שיעיף לי את הפצעים מהפנים.
2. לסדר את החזה שלי, שלא יהיה נפול
3. התחת שלי לא משהו. צריך לתקן אותו - אני צריכה למצוא זמן למכון כושר.
בזמן האחרון אני כותב יותר ויותר מנקודת מבט של בחורה. אני צריך להתחיל לדאוג? ;)
| |
מכתב לזאת שעובדת במשרד לידי
שלום פסיה (שם בדוי סטנדרטי),
תני לי יותר צומי.
באהבה,
אני
כן. אני כבר לא איכותי! החלטתי למלא את הבלוג בפוסטים קטנים בכל פעם שיתחשק לי. מי שלא מוצא חן בעיניו - הדלת שם מאחורה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוטר
