|
קטעים בקטגוריה: meta.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מה יריב צריך לעשות בנוגע לתגובות הנאצה
הנושא החם היום הוא תגובות נאצה. אז הנה הפוסט בנושא.
העלתי כבר את הנושא בפוסט לו הייתי יריב, אבל בגלל שזה חשוב מאוד לדעתי, אני אעלה את זה שוב.
לדעתי, הדרך לטיפול בתגובות נאצה היא הגנתית. אין הרבה טעם לנסות לחנך את הטרולים. במקום זה צריך לעשות 3 שינויים בישראבלוג:
- לאפשר לכל משתמש למחוק תגובות, גם אם אין לו פרו - לדעתי מחיקת התגובות היא זכות בסיסית, וזה די לא מוסרי לדרוש ממשתמשים לשלם בשביל שתהיה להם הזכות הזו. ונכון, אפשר לבקש מיריב למחוק תגובות בבלוג, אבל זה מאוד לא לעניין.
- לאפשר לכל משתמש לכתוב פוסט בלי שלקוראים תהיה אפשרות להגיב - גם זו זכות בסיסית לדעתי. אישית מעולם לא הייתי צריך להשתמש באפשרות הזו, כי אני מאוד אוהב תגובות. אבל יש אנשים שנמצאים תחת מתקפה ויכול להיות שהם פשוט צריכים את האופציה הזו.
- לאפשר סינון תגובות - הדבר הכי חשוב.
במערכת הבלוגים LiveJournal תמיד היתה קיימת האפשרות לסנן תגובות (Comment screening), זאת אומרת: שתגובות ממשתמשים יופיעו בדף התגובות רק לאחר האישור של בעל הבלוג. יש שם אפילו 3 רמות: סינון תגובות רק ממשתמשים לא מאומתים; סינון כל התגובות; וסינון תגובות של אנשים שלא נמצאים ברשימת החברים שלי.
לדעתי חשוב מאוד ליישם את זה בישראבלוג, והאפשרות הנוכחית בישרא של תגובות מאומתות הוא צעד יפה בדרך לשם.
אז זה מה שיש לי לומר בנוגע לתגובות נאצה.
באהבה עד אין קץ,
אני.
עדכון: רציתי לציין שכל האפשרויות האלה קיימות, בחינם, לכל המשתמשים, שם בLiveJournal. וגם ניתן לפתוח שם בחינם בלוג פרטי. ניתן אפילו לעשות שחלק מהפוסטים יהיו פרטיים וחלק יהיו ציבוריים. החסרון שם שהוא שאפשרויות העיצוב הן מאוד מוגבלות ומסורבלות לאנשים שלא משלמים, נדמה לי שאין להם סטטיסטיקה אפילו אם משלמים, ושלא לדבר על זה שהממשק באנגלית וזה יכול להרתיע כמה אנשים (כן, יש להם גם ממשק עברי, אבל הוא איום ונורא).
עדכון 2: איזה ילדים רעים אתם בישראבלוג! למה עשיתם ונדאליזם במפגש בעזריאלי? נו נו נו. תמשיכו ככה והד"ר לפילוסופיה מירושלים תיתן לכם מכות בטוסיק.
| |
לו הייתי יריב
הרבה פעמים אני רואה את ישראבלוג וחש צורך עז לשנות את החוקים כאן ואת התוכנית, במיוחד כאשר אני משווה את ישרא לLiveJournal ו-Slashdot.
רציתי לספר לכם מה הייתי עושה, אם הייתי מסוגל.
בתחום התגובות:
הייתי נותן לכל בעל בלוג את האפשרות לקבוע אם הוא רוצה לאפשר תגובות לבלוג או לא. וגם הייתי נותן לכל אחד למחוק תגובות, ולא רק לבעלי הפרו. יש הרבה תלמידים שפותחים בלוג, ואז תלמידים אחרים מחליטים להציק להם ולקלל אותם. זה מאוד לא יפה.
זאת ועוד! הייתי מאמץ את מה שיש בLiveJournal, שנקרא סינון תגובות. כל בעל בלוג שם יכול להגדיר שרק לאנשים מסויימים תהיה זכות לענות לו בבלוג. והתגובות של שאר האנשים חייבות אישור שלו לפני שהן מופיעות בדף התגובות. כל בעל בלוג יכול גם לחסום אנשים שמתנהגים רע (ובאמת היתה איזו אחת שעשתה את זה לזהות 8.0, אחרי שכתבתי לה: "מה, את יפנית? רוצה לצאת איתי?")
סינון תגובות היה פותר לחלוטין את הבעיה של מוזטל, שמישהו אחר כתב תגובות לא רצויות בבלוג שלו, ומוזטל בתגובה הציף את הבלוג שלו, וגם דודה מלכה הוצפה בדרך (ופרשה מפרוייקט הליקוסים כתוצאה מכך).
אם היתה למוזטל אפשרות של סינון תגובות, זה לא היה קורה. הוא היה מוסיף את המגיבים הקבועים שלו לרשימה של מי שמותר לו לכתוב תגובות. וכל תגובה של אדם אחר היתה צריכה לקבל אישור. וככה גם אם מישהו היה מנסה להציף אותו, אז אמנם הוא היה מקבל הרבה התראות בדוא"ל, אבל הבלוג שלו לא היה ניזוק.
בתחום הקבועים:
לדעתי זה אסון שהבלוגים הקבועים נשמרים בתוך הCookies (או "קוקיות", כמו שהאקדמיה ללשון העברית מתעקשת לקרוא להם).
העוגיות נועדו בשביל לשמור בהם מידע זמני (כמו מה השם והססמא שלי, כדי שאני לא אצטרך להכניס אותם מחדש בכל פעם). ולא מידע קבוע כמו איזה בלוגים אני אוהב לקרוא. בגלל זה, לאנשים נמחקת הרשימה בכל פעם שנמחקות להם העוגיות (וזה קורה המון). זה נכון שאפשר לגבות את רשימת הבלוגים הקבועים, אבל זה לא פרקטי לגבות את הרשימה בכל פעם שאני מוסיף אליה בלוג חדש.
בגלל הסיבה הזו, ויתרתי לגמרי על השימוש במנגנון הבלוגים הקבועים, ובמקום זה אני משתמש בסימניות (או המועדפים, כפי שקוראים לזה בInternet explorer).
אם אני הייתי יריב, הייתי שומר את רשימת הקבועים על השרת. ככה זה לא היה נמחק אחרי כל התעטשות של המחשב.
והיה אפשר לעשות עם זה עוד דברים נחמדים – למשל, היה ניתן לאפשר לבלוגרים לשים אוטומטית את רשימת הקבועים שלהם ברשימה, ובלוגרים אחרים היו יכולים לדעת איזה אנשים שמו אותם בקבועים (אם האנשים הראשונים היו מרשים את זה).
בתחום התמונות:
פה זה דווקא המקום בו רוב האנשים לא היו שמחים מפועלי.
לדעתי רוב הכותבים כאן לא מודעים למחיר שמפעילי הבלוג צריכים לשלם על כל התמונות שהם תוקעים ברשימות, ובגלל זה חלק מהם ממלאים את הרשימות בהמון תמונות, שלוקח הרבה זמן לטעון (והן גם לא נראות יפה), אבל מה אכפת? זה לא שהם משלמים.
אם אני הייתי יריב, זה לא היה קורה. לכל בלוגר היה שטח אחסון מוגבל לכל התמונות אותן הוא היה יכול לשים ברשימות ובבלוג עצמו. מי שרוצה לפרסם עוד תמונות בבלוג היה מוזמן לקנות פרו, לשים את התמונות על השרת הפרטי שלו, או להשתמש בשירותי האחסון החיצוניים החינמיים (שתהרגו אותי אם אני מבין מה המודל העסקי שלהם).
בתחום ההיכרויות:
לכל בלוג היתה נוספת אופציה: "כן, אשמח לצאת עם הקוראים שלי", וגם אופציה נוספת שאומרת אם אני סטרייט או לא. וגם היה מנוע חיפוש שמאפשר לי למצוא מי פנוי. (לא בטוח. יכול להיות שיהיו לזה תופעות מרחיקות לכת. בLiveJournal יש אופציה כזו, אבל מסתבר שכמעט אף אחד לא מודע אליה)
בתחום הטבעות:.
לכל טבעת היה גם מיני בלוג – אפשרות לכתוב על כל מיני דברים, למשל אירועים שחברי הטבעת מארגנים (יכול להיות שזה היה משהו שרק בעלי פרו היו יכולים לעשות).
בתחום הבלוגים הפרטיים: (בעקבות תגובתו של פישר).
במקום המנגנון המסורבל הנוכחי, שמצריך לתת שם וססמא לכל קורא, אז לכל בעל בלוג היתה פשוט רשימה של בלוגרים אחרים, שלהם הוא היה נותן גישה לבלוג שלו.
ככה גם אם למישהו היתה גישה לשני בלוגים פרטיים, הוא לא היה צריך לכתוב מחדש את השם והססמא שלו בכל פעם שהוא היה עובר מבלוג אחד לאחר.
בנוסף לכך, כל מי שהיה עושה את הבלוג שלו פרטי היה יכול לשים מסר בעמוד "גישה לבלוג פרטי" אם הוא היה רוצה. למשל: "מצטער חמודים, אבל רק לחברים שלי מותר להכנס לכאן", "סגור זמנית לרגל שיפוצים" או "עופו מכאן, קפיטליסטים ארורים!" - בוצע
הייתי מאפשר גם לראות בסטטיסטיקה את שם המשתמש של כל מי שנכנס. אם זה בלוג פרטי אז זכותו של הבלוגר לראות מי מבקר אותו, לא?
בתחום הURL: הכתובות של הדפים (עדכון 30.01.2005)
כרגע גוגל לא מתעד טוב את ישראבלוג, בגלל שהוא פוחד מכל הלינקים הדינמיים. אני הייתי עושה שהכתובות של הפוסטים היו נראות הרבה יותר ידידותיות לגוגל, וככה הוא היה מתעד (בתקווה) את כל הפוסטים ולא רק חלק מהם.
למשל, במקום כתובת שנראית ככה:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=10199&blogcode=1196694
הייתי הופך את הכתובת ל:
http://israblog.co.il/GrumpyBear/posts/2004/12/26/1
גם יותר שימושי (אומר מה התאריך של אותו פוסט), וגם זאת כתובת שגוגל יכנס אליה ברצון. כמובן הייתי עושה שהכתובות הישנות עדיין יעבדו.
עוד רעיונות?
| |
נענע, הסרגל ומחאת הבלוגרים
די נבהלתי לראות את התגובות של האנשים כאן על הסרגל. נפגעתי ממש כמו יריב. נראה שכל האנשים חיפשו מישהו להוציא עליו את העצבים שלהם, והמישהו הזה היה יריב.
נכון שהסרגל הוא בכלל לא יפה, אבל.. לא צריך לצעוק כל כך. נראה לי שיריב היה מסיר את הסרגל ממנויי הפרו בכל מקרה. ולשאר האנשים אין כל כך קייס בשביל לקטר - זה לא שהם כל כך תורמים לאתר כשהם לא משלמים - וגם אני לא. ידעתי שהאתר גורם ליותר הפסדים מאשר רווחים, ובגלל זה שמחתי לראות שמישהו הסכים לאמץ את ישרא, ואם בזכות האימוץ הזה לאתר תהיה זכות קיום בגלל שהוא יכניס כסף, אז זה בכלל טוב, ולא אכפת לי לסבול קצת ירוק מזעזע בשביל זה (כל עוד אני לא משלם, כמובן)
ברור לכם שמי שמשלם יכול להעיף את הלוגו של נענע ולהשאיר רק את הלוגו של ישראבלוג (או למחוק את שניהם בכלל), נכון?
מה שכן מציק לי זה שבלוגים שלא עודכנו 3 חודשים ימחקו. לדעתי זה נורא עצוב. לדעתי זה יכול להיות מגניב שגם מישהו שלא כתב כמה שנים יוכל לחזור לבלוג שלו ולהמשיך לעדכן אותו. לדעתי צריך לעשות שמי ששילם עבור פרו לפחות פעם אחת יהיה פטור מהעונש הזה.
| |
 המעבר לנענע - מה התועלת מבחינתם?
זה נורא נחמד שישראבלוג עובר לנענע. אבל מה זה מועיל לנטויז'ן בכלל?
ואיך נענע מועילה לנטויז'ן ? כשנטויז'ן הקימו את נענע, זה היה מעין תגובה לכל הפורטלים שקמו בזמן הבועה. אבל עכשיו אני לא רואה שום טעם בלהשקיע כסף בפורטל הזה. זה לא שהם ממש מרוויחים ממנו... אני מקווה שנטויז'ן מרוויחים מספיק מהמשתמשים שלהם כדי שיהיה להם מספיק כסף בשביל לקיים את נענע (וישראבלוג).
אח! איזה יופי. אחרי כמה שעות של הפסקת מים, הזרם חזר. אבל בהדרגה (אני מניח שזה בגלל שהניאגרות של כולם מתמלאות עכשיו)
| |
מותר לשנות את שם המשתמש לבלוג - איזה כאב ראש!
פעם, כשהייתי שם לינק לבלוג, תמיד הייתי מקפיד לשים את הקישור הישיר לבלוג בתור לינק (לדוגמא: http://israblog.co.il/grumpybear), ולא סתם לעשות קופי ופייסט לכתובת שמופיעה מעל הבלוג (http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=10199). רק בגלל שזה נראה הרבה יותר יפה ככה, ואפשר גם לדעת יותר טוב לאיזה בלוג אני מתכוון אם שמים את הסמן על הלינק ומסתכלים בשורת הסטטוס.
וזה היה בהנחה שאנשים לא ישנו את שם המשתמש שלהם. אבל מעכשיו כל משתמש יכול לשנות את שם המשתמש שלו, ובגלל זה כל המאמץ שלי להיות נחמד היה לשוא! יוצא שהסוג השני של הלינקים הוא מה שצריך להשתמש בו, כי הוא נשאר קבוע, גם אם הבלוגר משנה את השם של הבלוג שלו. רק מה, הלינק בכלל לא יפה ככה.
| |
 למה אין לי בלוגים קרובים?!
תגידו, יש בעיה עם הבלוגים הקרובים או לא? אני רואה שגם אצל אנשים עם הרבה רייטינג (כמו פיסטוק) לא מופיע שום דבר מעניין על המסך שלוחצים על הלינק של הבלוגים הקרובים (זה שלמעלה מעל הבלוג).
| |
אז מה, זה מה שהוא עשה?
פיסטוק עשה שלפוסט שלו יהיה משנת 1973. אז איך זה?
(נו טוף. גם שכתבתי בבלוג שלו אז דפקתי את כללי האתיקה)
עדכון: זה לא פועל. :(
| |
SMSים וחוסר חיים
אז למה יש שירות SMS? יכול להיות שלמישהו יהיה בלוג כזה מעניין עד שאנשים ירצו לקבל הודעות מידיות על הפוסט האחרון שלו?
התקבלה הודעה חדשה!
"עדכון בבלוג של הילד! הכנס לכתובת הבאה או לחץ כאן אם הטלפון שלך תומך בWAP!"
המוני אנשים נוהרים לבלוג של אותו ילד.
הי! היום אכלתי סנביץ' עם גזר וטונה. היה מה-זה טעים!
חרא. בשביל זה ירדו לי 40 אגורות מחשבון הטלפון?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוטר