אין לי אינטרנט כרגע, מסתבר שיש לי וירוס קטלני ביותר במחשב. כמה נחמד. ניסיתי לפרמט, ואי אפשר. זה לא נותן אפילו למחוק כלום. כנראה שנצטרך לשלוח את המחשב היקר שלי לתיקון, בינתיים אני על המחשב של אח שלי.
אני מתגעגעת לכולם. לחברים. לאווירה. בחיים לא חשבתי שזה ייצא מהפה שלי, שלי! אבל, אני קצת רוצה כבר לחזור לבית ספר.
לא שהחופש לא נהדר, לא שלא כיף לי, לא שהוא לא עובר מהר, פשוט.. זה מה שקורה כשגעגועים תוקפים את ליבי.
לפני כמה ימים נפגשנו סוף סוף אני, אורן ומורן. כמה התגעגעתי אל הבנות האלה. עד עכשיו ראיתי רק אותן ואת יהודית שלי, אם מחשיבים פגישות "אישיות" בלבד, בלי הימים (מלשון ים). =/
היום היינו בבר מצווה של חברי משפחה קרובים, לילד הבר מצווה קוראים נתנאל והוא כזה חמוד (: נהניתי. היינו שם עם כל המשפחה המורחבת, כולל כל הדודים מארה"ב, והיה כיף. חח בכניסה נכנסנו אני וההורים שלי ונתנאל בא ואמר "אתם לא קשורים, קודם היא!" וחיבק אותי חחחחחחח חמוווד. איך הוא גדל. באמת ילד יפה.
תיכננו היום ללכת לאופיס דיפו לפני שהמחירים יעלו לקראת העומס הגדול של סוף אוגוסט, את האמת כבר שנתיים אנחנו מתכננים לנצל את השבתות וללכת להום סנטר, לקנות לי שולחן חדש, עם מגירה לעכבר ולמקלדת לשם שינוי, כדי שאני אוכל סוף סוף ללמוד בחדר שלי ולא ברחבי הבית, פלוס כיסא ומדפים, ולאופיס דיפו, וכל פעם המשפחה החמודה מוצאת תירוץ אחר למה לא ללכת. זה כל כך מעצבן. בסוף נקנה הכל ברגע האחרון בלחץ וכשהמחירים בשיא.
יום שני אני בשפיים :) למרות שזה חרא של טיימינג, מסיבות אישיות שלא כל כך קשה לנחש אותן עכשיו שכתבתי "מסיבות אישיות".
אבל בסדר, נקווה שיסתדר ויהיה כיף בכל זאת. אילת גם היה על הפרק, ובוטל. או שנדחה, כבר לא יודעת תאמינו לי.. כעיקרון סבא שלי זכה בחופשה בארץ, ונתן אותה לנו, ואנחנו בחרנו אילת, אבל מה מסתבר? שהחופשה לא כוללת את חודשים יולי-אוגוסט. כולירות. יימח שמם. מה זה לא כוללת את יולי אוגוסט? אז מתי?! אפילו בחגים אי אפשר!! קיצור החופשה הזאת בתוקף רק מתי שלומדים. תודה באמת. או סופ"ש. אבל זה קצר, לא מרגישים את זה בכלל. בסוף אבל נצא איזה סופ"ש בספטמבר בטח, איזה ברירה הם כבר השאירו לנו, המנייאקים.
לפני יומיים ראיתי את הסרט "נחשו מי" ביס1, ותשמעו, זה ממש עשה לי חשק ל-חבר, ממש אבל. הייתה שם איזושהי סצינה שאשטון קוצ'ר (סיימון) והחברה שלו ברחו מהבית של ההורים שלה, רצו, ועלו למין מקום כזה שהיא סיפרה לו שכשהיא הייתה קטנה היא הייתה הולכת לשם וחולמת (מרגש הא?), ואז הם עמדו והתחבקו והסתכלו על הכוכבים, והוא אמר לה כמה שהוא מת להתחתן איתה ושיהיו להם ילדים, סצינה שאותי אישית ממש ריגשה, פשוט ישבתי שם וחשבתי "גם לי יהיה את זה פעם?"..
אחד כזה שגם יאהב אותי, וגם יחבק אותי, ונרוץ ונשתטה כמו ילדים ונהנה, ונאהב, ונהיה קרובים, ונספר הכל אחד לשני, החברים הכי טובים. ובטח גם אנחנו נשב, ומחובקים נסתכל על הירח ונדמיין מהו כל כוכב שאנחנו רואים.
עוד מותר לחלום.
טוב, אני לא יודעת אם זה החום או ה"סיבות האישיות", אבל אני עצבנית (אך שמחה בחלקי), והמחשב הנייד של אח שלי עוד יותר מעצבן אותי, גם כן מקלדת יש לו זה.
אז אני חושבת שאפסיק פה להיום, אני אשתדל לכתוב סדיר יותר.
חודש חדש בבלוגי ובכלל, אוגוסט נפלא ושבוע טוב, ושמרו על קשר אנשים, אני מתגעגעת. אני אומנם לא יכולה להתחבר כרגע עד שיתקנו לי את המחשב אבל בדיוק בשביל זה המציאו טלפון (:
מתגעגעת 3/>