אני מרגישה כמו אמא שיש לבן שלה יומולדת 3 :)

הבלוג הזה אולי התחיל להמאס עליי בזמן האחרון ובאמת שלא היה לי שום כוח לעדכן פה

גם בגלל שאני מעדכנת במקום אחר וגם בגלל שאף אחד כבר לא כ"כ מציץ בו..

אבל מה שבטוח, זה שהבלוג הזה שרד כ"כ הרבה ועבר איתי ביחד הרבה מכשולים והרבה סופות רגשות..

יותר מכל חברה בעולם הזה, הבלוג שלי יודע עליי הכל

ויותר מכל חברה בעולם הזה הבלוג שלי באמת היה כאן תמיד, גם כשכל החברות בעולם הזה עזבו.

נשמע מפגר להתייחס ככה לאתר שנכנסים אליו מדי יום ביומו ושופכים בו את הלב

אבל כשבנאדם מרגיש חסר מבפנים, לא שלם עם עצמו... לא שלם עם אף אחד,

הוא חייב מקום מסתור.

מקום שבו יקשיבו לו גם בלי להעיר הערות מיותרות.. בלי לשאול יותר מדי שאלות, בלי לשאול שאלות בכלל..

רק להקשיב!

יש אנשים המאמינים שהזמן הוא התרופה היחידה לכאב..

ככל שהזמן עובר הכאב דועך והאמונה חוזרת ללב כאילו הייתה שם תמיד ואף פעם לא נטשה.

אני מאמינה שהתרופה לכאב היא הכתיבה!

זו תרופה שלא גורמת להחלמה שלמה אבל גורמת לכאבים לברוח לזמן מה ונותנת לנפש לנוח.

בשיחה האחרונה שלי עם עצמי הבטחתי שיש כמה דברים שבחיים אני לא אוותר עליהם..

אני כן אוותר על אנשים שמתגלים פתאום לא שווים כלום

ואני כן אוותר על הזכרונות המתוקים מהאהבות המתוקות שהפכו לכל-כך מרות ברגע שהאכזבה השתלטה עליהן.

אני בחיים לא אוותר על הריקוד שלי.. גם בימים שאני אשכח איך רוקדים, אני ימשיך לרקוד כי זה מה שמאפיין אותי, זה מה שאפיין אותי וזה מה שתמיד יאפיין.

לשמוע את המוסיקה מתנגנת לה בקצב איטי וככל שהקצב גובר אני משקיעה יותר מעצמי :)

אני בחיים לא אוותר על נייר ועפרון - לא אפסיק לכתוב וגם בימים שלא יהיה על מה, אני אכתוב סתם ככה

כדי להרגיע את הרוחות שלי מבפנים.

אני בחיים לא אוותר על המשפחה שלי ואני לא צריכה לפרט למה.

כולכם יודעים, אני מקווה .. בתור מה בנאדם נורמאלי מחשיב את המשפחה שלו.

אצלי זה מאוד ברור !

המשפחה שלי?

מעל הכל.

ידידים טובים וחברות טובות ?!

זה הכל רק עניין של זמן.

אני מדברת מנסיון.

יוומוולדת שמח לבלוג היפה שלי :) !