בין נשימה אחת לנשימה שנייה אני מוצאת את עצמי חושבת עליך

כנראה שהגלגל באמת מסתובב - מי שהיום צחק מחר יבכה ומי שהיום בכה מחר יצחק.

בזמן האחרון אני מזילה דמעות סתם מלשמוע שיר שמזכיר אותך

ובין מילה לצליל אני נרגעת מהבכי שמטריד את כל כולי.

פתאום מוזר לי להסתכל בראי ולראות מבט של כעס על בנאדם שלא עשה לי כלום.

בנאדם שאהב, נפגע והתרחק.

פתאום כואב לי להסתכל על עצמי כי אני רואה את עצמי בתור אחת שאיבדה את הכל.

כואב לי להסתכל עליך ולדעת שאתה היית הכל בשבילי אבל לא הייתי מודעת לזה.

לא יודעת איך אפשר בכלל להסתכל עליך ולראות אותך מחבק אחרת..

לעמוד מולך ולשתוק..

הרי אני רגילה לזנק עליך בקפיצה ולחבק אותך חיבוק הכי חזק בעולם!

איפה המילים שאמרת לי, הבטחות שקיימת אבל הפסקת לקיים?

"אני תמיד איתך.. תמיד שלך.."

איפה הרגעים של הביחד? מתי בכלל הרגשתי שאני לבד?

איתך תמיד ידעתי שיש מקום שאליו אני יכולה לחזור ושם תמיד יקבלו אותי בברכה.

איתך בכיתי ושמחתי ונתתי את עצמי, את כל כולי נתתי לך..

בידיים פתוחות חיכיתי שתבוא וכשבאת חיבקתי אותך מכל הלב

אפילו כשהייתי עם אחר, ידעתי שאין כמוך בעולם !

מי עוד ינשק אותי בהפתעה, ברגע שאני הכי לא אצפה לנשיקה?

מי עוד יישב איתי בהפסקות גם אם כל החברים שלו נמצאים בצד השני של הביתספר?

אתה יחיד ומיוחד.

אני לא מתחרטת על אף רגע שעברתי איתך..

 אני נושאת עיניי למרומים ומבקשת עוד המוני רגעים כאלו יחד איתך..

אני לא נשברת וגם לא מוותרת ואני יודעת שאני ואתה זה גורל.

תזכור ילד יפה שלי שאת כל מה שעברנו, עברנו יחד..

ואת כל מה שאני יעבור אני רוצה לעבור איתך..

ועוד משהו ..

מזמן כבר לא מעניין אותי הדעה של אחרים ,

אני למדתי להקשיב אך ורק ללב שלי.

בלעדיך אני חצי בנאדם /: