אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

גילוי נאות:

יצא שאני מרויח לא מעט באופן אישי מהירידה התלולה בריבית.

ריבית נמוכה זה מגניב: אפשר להיכנס למינוס, או - לזריזים שבינינו - להעמיק אותו. אפשר - תיאורטית כי אין מי שיש לו אומץ לתת לך אותה - לקחת משכנתא גדולה יותר. כשכסף עולה פחות, קל יותר להפתות לעשות איתו שטויות, וזה - לפי התיאוריה הקיינסיאנית השלטת היום בכל מקום - מה שמניע את הכלכלה בכל העולם.

אני עוזב עכשיו את הנקודה שהכלכלה בעולם לא כל כך נעה. אנשים מסתכלים על איכות החיים ב-130 ומשווים אותה להיום ומדגישים שב-1930 עדיין לא היה אינטרנט בכל בית, או משהו כזה. זה נכון. אבל אנחנו עובדים היום יותר שעות, נוסעים במכוניות קטנות יותר, גרים בבתים קטנים יותר וכח הקניה שלנו קטן יותר. ריבית נמוכה יותר מציאות סלחנית ומעוותת. סלחנית – כי אין עונש על כניסה לאוברדרפט, למשל. מעוותת – כי את הכסף שהריבית הנמוכה עולה עדיין צריך לשדוד ממישהו, וכך, המיסים היום בישראל, למשל, יותר גבוהים משהיו לפני שלושים שנה (אבל פחות גבוהים בתקופות של שרי אוצר של המערך: פרס ושוחט). אני לא כלכלן מקרו במקצועי ואין לי יותר מדי סימוכין לטענה שלי לפיה ריבית גבוהה הולכת טוב עם צמיחה. תכלס, השנים שפרנקל היה נגיד היו הטובות ביותר לכלכלה שלנו. מאידך, הריבית הגבוהה באמצע שנות השמונים הרסה את הכלכלה. נראה לי שהפתרון צריך להיות העלאה הדרגתית של הריבית. ממילא הנגיד משנה אותה כמעט כל חודש (11 פעמים בשנה האחרונה). בכל העולם היא תהיה אפס אחוז. אצלנו היא תהיה 6-7 אחוז. לאן יזרום הכסף? לאן יטוסו אנשים כדי לדבר עם הבנקאי שלהם? איפה הם יאכלו ויישנו ויקנו ויסקי (אוקיי, עם הויסקי אני נסחף). מי שיצטרך כסף זול לעסק שלו – או לאוברדרפט, בואו נקרא לילד בשמו הרי הקיינסיאנים אומרים שהגברת הצריכה זה דרך טוב – ובכן, לא יהיה לו כסף זול. שיסגור את החנות. מי שירצה שתהיה לו חנות, שיחפש משקיעים, או שיעשה משהו כל כך ריווחי שיהיה שווה לו לקחת כסף יקר. הנה מה שעזריאלי אומר לשוכרים באחד הקניונים שלו שאומרים שהשכירות יקרה להם: אתם ממונפים מדי או שאתם פשוט לא יודעים לעבוד.