עבר מעט מאוד זמן מאז שכתבתי את
זה:
-
למדינת ישראל אין עניין להכריע את החמאס, לא כל שכן להשמיד אותו
-
למדינת ישראל יש עניין להרגיל את אזרחיה לחיות תחת מטר טילים
-
צה"ל חסר תקנה ולעולם כבר לא יקום על רגליו
אני שמח לומר שדיברתי שטויות.
לגבי הנקודה השלישית, העובדות מדברות בעד עצמן. לגבי הנקודה השניה, תיכף אסביר.
לגבי הנקודה הראשונה, אני מאוד מרוצה לומר שכנראה גם כאן דיברתי שטויות.
פעם היה מקובל שרצוי מאוד לברוח מיישוב שצה"ל כובש. הדוגמא הטובה ביותר היא מלחמת העצמאות, המלחמה שבה קיבלנו מדינה בעיקר בזכות העובדה שהברחנו את האוכלוסיה הערבית. במקומות שערבים ברחו מהם יישבנו יהודים. במקומות שהם לא ברחו מהם, הערבים שולטים עד היום. אני רוצה לראות מישהו שהולך לגבות מע"מ או ארנונה במג'דל כרום, כפר כנא או טייבה. נכון, אחת לשבוע אני בקלנסווה. עוד נכון, שאני יודע שכל כך זול לקנות שם כי החוק הישראלי פשוט לא חל על העיר הזו.
מה צריך לקרות כדי שהערבים יברחו שוב?
בפשטות, אנחנו צריכים להרוג מספיק ערבים.
נשאלת השאלה, למה זה קרה במלחמת העצמאות ולא קרה בששת הימים. הרי אי אפשר לתאר את ההסטוריה של המדינה הזו לו הערבים היו בורחים גם בששת הימים (או ךו היינו פותחים במלחמה נגדם בשנוצ בשבעים). יכול להיות, שמה שקרה אז, היה שהמלחמה נמשכה זמן מועט מכדי שהערבים יברחו. בשבוע הראשון הם היו בהלם. אבל, עד שהם - ואנחנו - יצאנו ממנו, כבר לא היתה מלחמה, ודיין פתח את הגשרים לירדן, והם קלטו שטוב יעשו אם יישארו.
אני מאמין שזו הסיבה לכך שעופרת יצוקה נמשכת זמן כה רב: צריך לתת לערבים הזדמנות לברוח.
הלילה נערך ניסוי בהנסת ערבים. בעיתון כתוב שצה"ל פיזר כרוזים בעיר רפיח בהם ביקש מהאוכלוסיה לפנות את העיר. אנחנו עושים את זה לא רק כדי לנקות את ציר פלדלפי מתשתית למנהרות, אלא גם כדי לבדוק האם הגיעה השעה לסלק את הערבים מרצועת עזה.
בינתיים, חמאס עוד יורה קצת טילים וזה לא נעים. אבל זה ממש תיכף נגמר.
יתרה מזו, אם באמת נשמיד את חמאס ובאמת נגרש כמות מספקת של אוכלוסיה ערבית, נשפיע ישירות ומיידית על הבדואים בנגב, הערבים בכפר כנא והשיעים האלה בלבנון, כבר שכחתי איך קוראים להם. ככלות הכל, הם לא פחות אויבים שלנו מחמאס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
