אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

הייתי היום באירוע שערכה האוניברסיטה הפתוחה ברעננה לכבוד יום דרוין. היה הרבה מאוד אוכל, היתה תערוכה יפה של כריכות של "מוצא המינים"בשפות שונות ומשונות והיו הרצאות.
נתיבה בן יהודה אמרה פעם שההשכלה המשפטית שלה מגיעה מצפיה בפרקליטי ל.א.
אני נתלה באילנות גבוהים ואומר שההשכלה הביולוגית שלי מגיעה בעיקר מהספרים של דוקינס ועוד כמה ספרים, כמו זה של לין מרגוליס שפעם כתבתי עליו. איני יודע מספיק כדי לקרוא אותם בצורה ביקורתית ואת ההרצאות ששמעתי היום אני לא יכול לבקר, למעט אחת, שעסקה בנושא קרוב לליבי. כל המרצים בכנס אמרו שבמסגרת הזמן שהוקצב להם מה שהם יכולים לעשות זה בעיקר להפנות את המעוניינים לקריאה נוספת והם בהחלט עשו חשק לקרוא את הספרים שלהם (וללכת ללמוד משהו. לשבת באודיטוריום עם לפ-טופ זה משהו שאני כל כך מצטער שלא היה קיים "בזמני". אפשר לעבוד, לכתוב פוסטים, לקרוא איך כל העולם נכנס לפאניקה מתוצאות הבחירות וגם להקשיב להרצאה ולרשום הערות).
ההרצאה שאני אתייחס אליה כאן היא של פרופסור דני גוטווין והיא נקראית דרויניזם והכשל הקפיטליסטי.
גוטווין סקר את התקופה שבה פעל דרוין. היתה המאה התשע-עשרה, אנשים חוו – או שדור אחד לפניהם חווה – את המהפכות האמריקנית והצרפתית. אנגליה עברה רפורמות פוליטיות בלתי פוסקות. היתה המהפכה התעשייתית. במאה התשע-עשרה נוצר סדר חברתי חדש.
קצת לפני המהפכה התעשייתית טען מלתוס שבעתיד הקרוב יהיו רעב ומלחמות בלתי פוסקות, משום שאנו צועדים לקראת מחסור וודאי במזון. המהפכה התעשייתית הפריכה את זה. לפתע פתאום היה שפע. היה שפע של מזון ובעצם של כל דבר אחר. במקום שאנשים יעבדו וייצרו, מכונות עבדו וייצרו.
אבל עדיין היו עניים. לא רק שהיו עניים, אלא שלמעשה נוצר מעמד חדש, מעמד של פועלים שחיו בתנאים גרועים, אכלו גרוע, שלחו את הילדים שלהם לעבוד, ונראה היה שמצבם גרוע משהיה לפני המהפכה התעשייתית.
הסיבה לכך, לדברי גוטווין, היא שקמה תאוריה שנקראית סוציאל-דרויניזם שלפיה אך טהעי הוא שיוותר מעמד פועלים ששולח את ילדיו הרכים בשנים לעבודה פיזית בבתי חרושת. התאוריה הזו טוענת שהקפיטליזם מתאים לעולם שיצרה המהפכה התעשייתית , ושמסוציאל-דרויניזם וקפיטליזם נבעו הצדקות לאימפריאליזם, קולוניאליזם, גזענות ונאציזם.
הקשר לדרוין הוא שסוציאל-דרויניזם נטל אלמנט מהתאוריה של דרוין – את מלחמת הכל בכל – והעלה אותה על נס.
גוטווין טוען שמכיוון שהמהפכה התעשייתית יצרה עולם של שפע, שבו אף אחד לא צריך לעבוד כדי שיהיה לו מה לאכול ואיפה לגור, הסדר החברתי שמתאים לתקופה שלנו הוא דווקא סוציאליזם. הסוציאליזם לא שולט היום בעולם כי הקפיטליזם מונע זאת ממנו בכח (הוא מצטט את מרקס או לנין, אני לא זוכר בדיוק).
הגילוי המודרני של סוציאל-דרויניזם הוא כלכלת צד ההציע (כלכלת טפטוף) שהנהיג רייגן בארה"ב לפני כמעט שלושים שנה, שרק העמיקה את הפער בין עניים ולעשירים והפכה את אמריקה השופעת לעניה.
עד כאן פרופ' גוטווין.
הטיעון האובייקטיביסטי הוא שאין בנמצא שפע ועושר שיוצרות מכונות ללא עמל אדם. לפני המהפכה התעשייתית, אם לא עיבדת את האדמה, לא היה לך מה לאכול ומתת מרעב. במהפכה התעשייתית, אם לא מכרת משהו (סחורה או שעות עבודה), לא הרווחת כסף ולא היה לך מה לאכול, אפילו שזה היה זול עשרות מונים משהיה לפני המהפכה התעשייתית.
ככל שחלף הזמן והטכנולוגיה התפתחה, היית צריך לשפר את ההיצע שלך כדי שיהיה לו ביקוש. מאידך, רמת החיים שלך השתפרה מאוד אף היא.
סטיבן פינקר מסביר שמה שמכעיס עניים אינו מחסור. עניים בימינו חיים יותר טוב מהאנשים העשירים ביותר לפני מאה שנה. הם אוכלים יותר טוב, מתלבשים יותר טוב, וזוכים להגיינה טובה יותר. אם הם החצי המובטל של אוכלוסיית מדינת הרווחה, אז גם יש להם פחות דאגות. אלב הם עדיין לא מרוצים. הסיבה לכך היא  - פינקר טוען שזה נכון לגבי כל בני האדם – שהם מקנאים באנשים שיש להם יותר. ככל שיש יותר עושר בעולם, העניים מקנאים בעשירים יותר. כך, כלכלת הטפטוף לא מניחה את דעתם כי העבודה שלהם עצמם יש יותר בטלה מול העבודה שלעשירים יש עוד יותר. אני הייתי מוסיף הערה אובייקטיביסטית: מי שבוחר להיות עני, בוחר גם שלא תהיה לו הערכה עצמית.
אז עושר לא נוצר מאליו. ג'ארד דיימונד מספר על אנשים שגרים בפפואה ניו גיני בתנאי שפע מוחלט. הם כל כך לא צריכים לעשות כלום כדי שיהיה להם מה לאכול, שהם נשארו תקועים בתקופת האבן. מה שמלמד אותנו שאפילו בתנאי שפע מוחלט, אם לא תעבוד, לא ייווצר עושר.
הסוציאליסטים מניחים שעושר נוצר מאליו ואם הוא לא מגיע לעניים הרי שיש מי שמונע אותו בכח מהם. אם יש מישהו כזה, שבגלל שהוא מונע עושר מעניים הוא גורם לכל כך הרבה עוני וסבל, יש לגיטימציה להרוג אותו. זה הבסיס התיאורטי לגל הרצחנות המזויע ששטף את העולם במחצית הראשונה של המאה העשרים. זו הסיבה לכך שהרוסים רצחו את האצילים והמעמד הבינוני שלהם (ואחר כך רצחו סתם אנשים, כדי להמשיך ולהניע את המערכת); זו הסיבה לכך שהנאצים חוללו את מלחמת העולם השניה; זו אמנם לא הסיבה, אבל זה האליבי של מאו שרצח יותר אנשים משרצחו היטלר וסטלין יחד.
מעבר לרצחנות, הסוציאליזם יצר עוני. פשוט כך. הוא לקח עולם עשיר שצבר עושר בקצב מדהים, ופשוט עצר את ההתקדמות שלו. החל מהמהפכה הקומוניסטית ברוסיה, דרך מלחמת העולם השניה ושיעבוד כל העולם המערבי למשטרים סוציאליסטים בגוון כזה או אחר, האנושות מתדרדרת.
במאה התשע עשרה, היו אנשים שנולד בבקתות עם רצפת קש ועוד בימי חייהם הגיעו למגורים בגורדי שחקים. היו שנולדו להורים שמימיהם לא יצאו את עיר הולדתם ושבבגרותם שילמו להם כדי שיסכימו להגר לארה"ב כי אין שם מספיק עובדים. נכון, היו גם כאלה שאמרו שאם כבר הם עובדים ארבע עשרה שעות ביום במכרה פחם ולא מצליחים לחסוך מספיק כסף כדי לצאת משם, מוטב שיעשו כבר איזה חמישה ילדים, ככה, בשביל לעשות את המצב לבאמת מעניין. אבל מרבית האנושות במאה התשע עשרה התקדמה בקצב מסחרר.
לעומתה, מאז מלחמת העולם השניה, מרבית האנשים בעולם המערבי שואפים להגיע לפנסיה שלהם בשלום וחושבים שזה מעולה שהם זכו לכל כך הרבה שנים של חינוך ממלכתי ושאין בנמצא משהו יותר מוצלח מביטוח בריאות ממלכתי.
אלה הישגי הסוציאליזם. זה מה שקורה כשמקבלים את הרעיון שאין צורך לעבוד כי ממילא המכונות עושות הכל.
בלי קשר להרצאה של גוטווין ולסוציאליזם, ולמרות שאני לא מבין בביולוגיה, נראה לי שהעוצמה הרבה של דרוין אינה דווקא בנכונות התאוריה שלו. אחת המרצות בכנס אמרה שבהחלט יתכן שדרויניזם יהיה בעתיד משהו כמו הפיסיקה של המאה השבע-עשרה. תרומתו למדע אדירה, למרות שהוא לא לגמרי נכון.
לדעתי, התרומה הגדולה באמת של דרוין היא שהוא הציע הסבר לחלק ניכר מהמציאות. הוא הציע הסבר שהאדם יכול להבין, ללמוד, להתווכח איתו, לסתור אותו, להביא עובדות שתומכות או מחלישות את ההסבר, להציע הסבר חלופי, לתהות מה המשמעות של נכונות הסבר כזה או אחר, ובאופן כללי לתרגל את היותו בעל הבית של המציאות, אדון לגורלו וזה שקובע את תכליתו ומגשימה בעצמו.

·      החוליה החסרה - הבלוג של ד"ר שרה שוורץ, מארגנת הכנס

·      תכנית הכנס

·      אתר יום דרוין

·      יום דרוין בויקיפדיה

·      יום דרוין באתר הידען

·      חוה יבלונקה, אבולוציה בארבעה מימדים באתר הוצאת עם עובד

·      דני גוטווין בויקיפדיה

·      סוציאל-דרויניזם בויקיפדיה

·      איילת שביט, אחד בשביל כולם באתר הוצאת מגנס

• פרק ראשון מהספר

·      סמדר רייספלד, דרוין באיילון דרום באתר הוצאת כתר