באסה להצטרף לממשלה של נתניהו. מילא ב-1996: יכולת לשבת בממשלה שלוש שנים, לא לעשות כלום (חוץ מיעקב נאמן ולימור לבנת - אתכם הסליחה), ובכל פעם שמזכירים לך שאתה בעצם לא עושה כלום, לירוק בפרצוף של נתניהו ועוד לקבל על זה כותרות בכל העיתונים. אם היו אז בלוגים, רק מהכניסות שהיית מקבל היית יכול להיות מיליונר.
אבל היום זה לא 1996. אם תהיה שר בטחון, אף אחד לא יחליק לך בזיון כמו מנהרת הכותל. שר הבטחון הבא יצטרך להראות שהוא לא נפל כמו פרץ וברק, ושהוא יכול לשקם את צה"ל ולגרום לו לחסל את חמאס וחיזבאללה.
אם תהיה שר כלכלי כלשהו, תצטרך להיות זה שיגיד לעובדי פרי גליל שהיום הם משלמים על זה שלפני עשרים שנה הם ברחו משיעורים במתימטיקה בבתי הספר. מה לעשות, יש היום משבר כלכלי ואין מאיפה לשלם להם דמי אבטלה. הם עשו טעות בבחירת הקריירה שלהם ואולי טעו כשהקימו משפחה קצת גדולה מדי.
הרשימה נמשכת: שר משטרה יצטרך להלחם בפשע. ובבדואים. הימים היפים של - נניח - משה שחל שהיה שר אצל רבין, או קהלני שהיה שר אצל ביבי, לא יחזרו.
אולי כדאי להיות שר חוץ? הרי מאז ומעולם שר חוץ לא צריך לעשו תכלום ואף אחד לא מודד אותו על שום דבר, בטח לא מייחס לו כשלונות כלשהם. אבל שר חוץ יש רק אחד וכבר נמסר שהפעם יעשה אותו מישהו שייצק לתפקיד הזה קצת תוכן (נתן שרנסקי).
נגמרו הימים היפים.
זו הסיבה לכך שליבני עושה כל מה שהיא יכולה כדי לא להכנס לממשלה. שימו לב שהיא עושה לנתניהו מה שהחמאס עושה לה.
רק שנתניהו לא טמבל.
זה המזל של המדינה הזו.
כן, הצבא יצטרך לעבוד מאוד קשה בשנים הקרובות. איוולת כמו זו שליברמן הפריח אתמול ("בעופרת יצוקה הצבא ניצח והממשלה הפסידה") כבר לא עוברת.
גם המובטלים יצטרכו לעבוד קשה: הם יצטרכו למצוא עבודה בעצמם.
מי שיבחר לא להכנס לממשלה יעשה לעצמו חיים קלים בטווח הקצר. בטווח הארוך, הוא יעלם מהמפה הפוליטית.
איך?
זה הסוד של נתניהו וזה נשק יום הדין שלו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
