אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

הטיעון הקולקטיביסטי נגד התכנית הכלכלית "בלימה ותנופה" שהציגו נתניהו ושטייניץ, הוא שצדק פירושו שיוויון (ראו לדוגמה תדריך לעיתונאים). הייתי מסכם בקצרה את הדיון בשיוויון בכך ששיוויון אמיתי היה רק בגרמניה, ברית המועצות וסין (וב"המנון" של אין ראנד), אבל נתקלתי היום בציטוט מפי מרגרט תאצ'ר, ראש הממשלה הבריטית שאמנם לא הצליחה לחסל את מדינת הרווחה, אבל היתה ככל הנראה האדם הכי קרוב לכך:

 

The pursuit of equality is itself a mirage... Let our children grow tall, and let some grow taller than others if they have it in them to do so."

 

משהו שאי אפשר לסכם בקצרה הוא הדיון באיוולת שבתכנית הכלכלית של הליכוד. כל המדינה מהדקת את החגורה וחותכת בהוצאות. כל המדינה - חוץ מהמגזר הציבורי. דברי שר האוצר שטייניץ, לפיהם לא יהיו השנה העלאות שכר לעובדי המדינה ולמובטלים הם בדיחה, כשיש אנשים שהשכר שלהם כבר ירד ב-10% או 20% (גגלו, אמדוקס, אלווריון, סאפ, נס, מטריקס, וכו'. כמעט כל תוצאת חיפוש פוגעת). מי שאיתרע מזלו והוא מובטל יודע שהוא לא ימצא עבודה במהלך 2009. המדינה היתה יכולה לבוא אל מישהו כזה ולהחזיר לו, נניח, מחצית המיסים ששילם ב-2008. את הכסף לכך היתה יכולה לקחת ממישהו בבנק ישראל שבדיוק עושה מחקר על מובטלי ההיי-טק. תחתכו לו 20% במשכורת, ומובטח לכם מחקר שאומר אמת בגובה העיניים.

 

משהו ליום העצמאות, מאת הקריקטוריסט דוש, מתוך הספר סליחה שניצחנו (מצאתי כאן):