היום אמיר בן ארבע שנים.
כרגיל, רשות הדיבור לאמיר בעצמו. הרשימה בסדר כרונולוגי, החל מגיל שלוש-וקצת, לא ערוכה ולא ממויינת.
- אמא, הנה אוטובוס ירוקה
- אומרים אוטובוס ירוק
- אמא, אני אסביר לך: אומרים "אוטובוס ירוקה" כמו שאומרים "לאוטובוס נכנסת גברת עם סלים".
*
אמיר נותן את הגירסה הארוכה ל"איך קיבלתי סריטה ברגל".
אמא: אמיר, תן את התקציר
אמיר: מה זה תקציר?
אמא: תן סיכום של עיקרי הדברים
אמיר: אמא, אל תסכמי אותי
*
אבא יושב בגינה עם חבר, שותים בירה. אמיר משועמם.
אמיר: אבא, בוא נעלה לחדר שלי ונביא איזה משחק או צעצוע.
אבא: אבל אתה משחק.
אמיר: ???
אבא: אתה צעצוע.
אמיר: אני לא משחק ולא צעצוע, אני ילד
*
בדרך לגן, יש קצת זבובים שצריך לגרש.
אמיר: אבא, איזה זבובים מכוערים אלו
*
באותה דרך לגן, יש ריחות חדשים של סתיו.
אמיר: אני מריח את האוכל שבגן.
*
אמיר: כשאני אהיה גדול יהיו לי תינוק ותינוקת והם יישבו באוטו מאחורה ואני אשב מקדימה,
וגם אבא יישב אחורה יחד איתם,
ואנחנו ניסע לאיזו חנות שהם ירצו,
ואמא תשב לידי והיא תהיה האמא של התינוק והתינוקת.
(הקטע הזה חוזר על עצמו לאורך השנה, אבל אם יש פה רמז אני לא הבנתי אותו.)
*
אמא ואבא הולכים לחדר של אמיר כדי להעיר אותו ומגלים שהמיטה שלו ריקה.
אבא מחפש את אמיר מתחת למיטה.
אמא עושה משהו יורת הגיוני וקראת בקול רם: "אמיר".
אמיר עונה לנו מהקומה התחתונה.
אנחנו מסתכלים מהמדרגות ורואים את אמיר, עם מוצץ ועם הבובת-קוף, שוכב על הספה בסלון.
אמא: אמיר, מה אתה עושה?
אמיר: אני נח קצת.
*
אמיר אוכל אגס חתוך לרבעים.
שני רבעים כבר נאכלו, את השניים הנותרים הוא מחזיק, אחד בכל יד.
אגס שמאל: שלום ילדים, איפה אמא שלכם?
אגס ימין: אנחנו כבר ילדים גדולים ומותר לנו להישאר לבד
אמיר: אבא, מה אתה אוכל?
אבא: אני אוכל קוטג'. רוצה לעזור לי?
אמיר: לא. אתה יודע לאכול לבד, אתה לא צריך עזרה
*
אמיר אוכל ארוחת ערב במטבח ואני לידו.
אני קם כדי להביא משהו מהסלון ואמיר קורא אחרי:
"אבא, זה בסדר שתשב לידי, אתה לא צריך ללכת לסלון
*
אמיר קורא בספר עם תמונות:
אלף-שין, אש.
מם-יוד-מם-סופית, מים.
שין-בית-למד-וו-למד, חילזון.
(בנקודה הזו הפסקנו לנסות ללמד אותו לקרוא. כרגע הוא יודע לקרוא ולכתוב איזה חמש מילים.)
*
ביום הבחירות.
אמא: מה בחרת?
אבא: מחל
אמיר: אבא, מה, בחרת עוגיה?
אבא: עוגיה?
אמיר: אמרת שבחרת מאכל
*
"לא רוצה" זה ההפך מ"לא בא לי".
*
אמא, כיף לי לבד באמבטיה, ביי.
*
אמיר באמבטיה: אמא! אבא!
אבא: מה?
אמיר: זה לא אני צועק, זה הברווז. הוא רוצה את אמא ואבא שלו
*
אבא, באיזו עונה יש תאנה? היי, יצא לי חרוז!
*
אבא, אל תסתכל על ילדים אחרים, תסתכל עלי.
*
אמיר: אני הכי אוהב לאכול את הסופלי שאבא מכין.
אבא\אמא: וגם שאמא מכינה.
אמיר: אני לא מכיר אמהות שמכינות סופלי. אני מכיר רק אבא אחד שמכין סופלי, וזה אבא שלי.
(רמז: הילד עוד לא היה באיטליה.)
אמא: אמיר, אני אסביר לך איך מכינים סופלי. קודם מבשלים אורז...
אמיר: לא אורז, ריזוטו!
אמא: אמיר, אתה פיינשמייקר!
אמיר: אני פיישרייקר.
*
אמיר, איך מכינים סופלי?
אני אגיד לכם איך מכינים סופלי בסתם:
לוקחים קמח,
ולוקחים מלח,
ומערבבים,
ושמים קמח,
וטיפות מים,
ואז מוסיפים ריזוטו,
ולחם,
וקמח,
ומלח,
ומערבבים מערבבים מערבבים,
יאמי, יוצא טעים. יאמי, יאמי.
*
ככה זה נמשך כמה ימים, עד שאתמול אמיר אמר:
אני אגיד לכם איך מכינים סופלי באמת.
לוקחים ריזוטו ושמים בקערה,
ומגרדים גבינה,
ועושים מהגבינה כדורים,
ושמים בתוך הריזוטו,
ושמים בתנור,
ויש סופלי.
(הכל נכון, חוץ משלב אחד, שמטגנים את הסופלי לפני התנור, אבל את זה אמיר לא יכול היה לדעת כי ממילא הוא אף פעם לא מתקרב לכיריים, בטח לא כשמטגנים עליהן.)
*
מה, כשאתם התחתנתם עוד לא היה לכם אותי, כי הייתי שוטר, אולי?
כשאני אהיה גדול אני רוצה להיות שוטר. או כבאי. לא, שוטר אני רוצה
*
קוסקוס זה פירורים לבנים קטנים שמחוברים.
*
אמיר שומע ברדיו את השיר בני ילד רע: האשה אומרת לו שהוא ילד רע ואז שהיא אוהבת אותו.
<השהיה>
אמא, זה לא יפה להגיד על מישהו שהוא ילד רע.
*
מילות השיר הן:
שבת בבוקר, יום יפה
אמא של תם, המון קפה
*
*
תם הוא ילד אחד מהצמד תם ורינון שלומדים אצל סיגלית באילת, סיפור שהיה איזה חודש שאמיר פיתח אותו מדי יום.
*
אבא: אמיר, בוא נשחק שירים הפוכים, למשל: מהאוטובוס יוצאת גברת בלי סלים.
אמיר:
ערב שבת בערב מאוד יפה
אמא של תם לא שותה קפה
זה בכלל היה בצהרים
ולי יקנו המון מים.
*
כשאני אהיה גדול אני רוצה להיות כבאי, שחיין ושיהיה לי טרקטור שופל
*
אמיר רואה מיקי מאוס בטלויזיה.
מיקי: תעזרו לגופי למצוא את החיות שלו?
אמיר: לא, אנחנו חולים היום.
*
אמא, ביום אין פנסים כי יש אור מהשמש ובלילה מדליקים פנסים כי יש חושך מהירח. וגם המכוניות מדליקות פנסים מקדימה כדי לראות לאן נוסעים, ומאחורה כדי שהדברים לא יפלו מהבגאז'.
*
אמיר נוסע באוטו ורואה משאית שעל הגב שלה יש שלט "אמיר": אמא, זו המשאית של המתנות שאני אקבל כשאגמל מהמוצץ.
*
אמיר אוזר אומץ לקראת איזה משהו על המגלשה שהוא עוד לא עשה, ואני מעודד אותו.
אמיר: מה, אתה רוצה לקנות לי מתנה בגלל שאני אמיץ בזה?
אמא: אמיר, אני כל כך שמחה שיש לי ילד כמוך
אמיר: אין לך ילד כמוני, יש לך ילד אותי
*
אמיר אחרי אמבטיה שוכב במיטה שלנו עטוף במגבת.
אמא: אמיר, קום ולבש פיג'מה.
אמיר: אני לא יכול.
אמא: מה אתה לא יכול?
אמיר: אני לא יכול להיקמם.
*
אמיר מתכנן את אחר הצהרים: היום אעשה... וארכב... ואצייר... ואכתוב... ואשחק... וכשאלך לישון לא אגיד שהיום לא הספקתי כלום.
*
אמיר רכב היום על האופניים עד החנות של המאכלים ובדרך ביקש גם קרטיב וגם שתיה.
הגענו, אמיר קיבל קרטיב וטינף את עצמו.
משם עד לברזיה הקרובה הוא בכלל לא הורשה לגעת באופניים.
אחרי ששטפתי אותו והמשכנו בדרכנו, הוא אומר לי: אבא, אני ביקשתי גם שתיה.
אני: נכון, וקיבלת רק קרטיב. לא נורא.
אמיר: אבא, אני ביקשתי משהו ואתה לא עשית.
*
*
בית מרקחת: חנות של דברים שכואבים.
*
אמיר, אחרי שנענש בחומרה על משהו:
אני אצרח.
(לא צורח, זה לא הסטייל שלו)
טוב, אז אני לא חבר שלכם.
טוב, אני אהיה מעוצבן.
עוד מעט אני לא אהיה הבן שלכם.
(אחרי איזו דקה)
אני לא הבן שלכם. קודם אמרתי שעוד מעט אני לא אהיה הבן שלכם ועכשיו אני לא הבן שלכם.
*
אמיר נועל קרוקס, מקבל מכה ואומר: אאו.
אבא: אוי.
אמיר: מה אוי?
אבא: קיבלת מכה אז אמרתי "אוי".
אמיר: אה, זה כלום, זו מכה קטנטנה.
*
אמיר: כשאני אהיה בן עשרים אתם תלכו מפה ואני אשאר פה עם המחשב שלך?
אבא: לא. אתה תלך מפה ותקנה לך מחשב.
אמיר: אבל אני רוצה את המחשב שלך.
*
אמיר יודע לעשות:
שלוש ועוד ארבע
הם
אחד-שתיים-שלוש
ועוד
ארבע-חמש-שש-שבע.
שלוש ועוד ארבע הם שבע
*
אחד ועוד שלוש הם שתיים ועוד שתיים; הם שלוש ועוד אחד; הם ארבע.
*
אם הארץ היא כמו הירח והשמש, היא עיגול או חצי-עיגול?
*
איך הכוכבים לא נופלים, הם מודבקים למשהו?
*
גם הירח מסתובב וגם הארץ? ולמה השמש לא
שיר ערש:
הירח נותן לשמש נשיקה
כי הירח הוא הילדה והשמש היא האמא
והכוכבים הם תינוקות
והעננים הם תינוקים
וכולם מתחבקים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
