אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

שוק חופשי נמצא כל הזמן בדפלציה.
הסיבה לכך היא שבשוק חופשי קל ליצור עושר ויש מוטיווציה להוריד מחירים. כך, המחירים יורדים והאנשים נעשים עשירים יותר.
דוגמה בסיסית לדפלציה: השבוע התקלקל לנו המקרר. טכנאים של חברות גדולות לוקחים 180 שקלים לביקור. טכנאי פרטי לקח רק 100 שקלים.
נכון שאף אחד מאיתנו לא חי מעולם בשוק חופשי לחלוטין ולא חווה ירידה מקיפה ומשמעותית של מחירים.
אולי עדיף להוכיח ששוק חופשי נמצא כל הזמן בדלפציה על דרך השלילה: שוק משועבד נמצא כל הזמן באינפלציה.

במשך קרוב לעשר שנים כמעט ולא היתה בישראל אינפלציה כלל, כך שאולי קשה לזכור, אבל מאז מלחמת יום-כיפור ועד אמצע שנות התשעים היתה בישראל אינפלציה דו-ספרתית. נהוג לדבר על האינפלציה של שנות השמונים, אבל כדאי לזכור שהיא החלה עשור אחד לפני, שהיא הביאה על ישראל את עיסקת החבילה הקטסטרופלית, שלקח עוד עשר שנים עד שהיא מוגרה ושאת המיסים המטורפים שהמדינה השיתה עלינו, אף אחד לא הוריד עד היום. 
אפשר לסכם ולומר שאינפלציה היא האסון הנורא ביותר שקרה אי פעם לכלכלת ישראל, שהוא אסון מעשה ידי אדם ושיהיה חבל מאוד אם הוא יקרה שוב.

מה עושים כשיש אינפלציה?
בתור התחלה, קוראים בביקורתיות כתבות בעיתונים. אם כתוב בעיתון שב-12 החודשים האחרונים האינפלציה היתה 3.5%, אין טעם להאמין לאותו עיתון כשהוא כותב שמי שלקח משכנתא צמודה לפריים אכל אותה. מי שלקח משכנתא צמודת פריים של מאה אלף שקלים, חייב עכשיו לבנק מאה אלף שקלים ועוד מאתיים וחמישים שקלים. מי שלקח משכנתא צמודת מדד, חייב כבר מאה ושלוש וחצי אלף שקלים.
(לשם הפשטות לא חישבתי את הריבית, למרות שגם כאן יש יתרון מובהק למשכנתא צמודת פריים.)
האמת אולי גרועה לעיתונאי, אבל לא לך.

יש מה לעשות: בעיקר לסבול.
מי שיכול להעלות מחירים, יעשה את זה. לא נראה לי שאפשר לעשות את זה בשוק שנמצא במיתון כל כך כבד, אז נותרת האפשרות השניה: לצרוך פחות. גם זה לא קל, כי האינפלציה דוחפת את המחירים מעלה.

כמובן, הממשלה יכולה לעשות משהו. אבל היא מעולם לא עשתה, אז למה שתתחיל עכשיו.
אוקיי, היא כמעט מעולם לא עשתה. היה פה פעם איזה ראש ממשלה עם אוריינטציה כלכלית מסוימת. הוא חטף כל כך חזק, שהוא צריך להיות אהבל כדי לעשות שוב את הדבר הנכון.