היום בדרך לגן אמיר אומר: "אבא, אני רוצה להראות איך אני משחק בחשבון".
זה גן חדש, לגילאי ארבע-חמש ויש שם דברים מעניינים, כמו למשל חשבוניה מעץ, לוח מספרים מאחד עד מאה, עם סקוטשים (אחרי עשר, המספרים מבולגנים וכמעט סידרתי אותם בעצמי).
בוקר טוב לגננת, בוקר טוב לילדים שהוא כבר מכיר בשמות (בעיקר אלה שהיו איתו בגן הקודם).
אמיר ניגש לחשבוניה ומתחיל לחשב (דו"ח מכירות של אתמול, אני מקווה): אבא תראה את זה ואבא תראה את זה.
ניגשת אליו ילדה: "שלום, רוצה לשחק איתי?"
אמיר: "לא, אני משחק עכשיו בחשבון" ומפנה לה את הגב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
