שר התקשורת אומר שהוא משווק קרקעות במשורה כדי שמחירי הדירות לא יתרסקו. עוד מוזרויות שהרגולטור תומך בהם: בניה במקומות אטרקטיביים כמו אופקים ודימונה, ועוד. שווה לקרוא.
יש בישראל בעיה: אין איפה לגור.
עכשיו, זו לא היתה בעיה, לו לא היה לממשלה מונופול מוחלט על הקרקעות בישראל ועל השימוש בהן. אם הקרקעות היו פרטיות, היה מתקיים איזון בין הביקוש רב למגורים והעובדה הפשוטה שהמדינה עוד לא מולבשת כולה שלמת בטון ומלט.
אבל נחזור למציאות.
אולי לא כולם מתים על העבודה הזו, אבל הביקוש למגורים אינו בדימונה ובאופקים, אלא במרכז הארץ. לפני שנים רבות המדינה התירה הרחבות במושבים וקיבוצים מתוך כוונה שאלה יכפילו אוכלוסייתם. למרות התכנית הזו - ותכניות נוספות (תמ"א 38 - הפרטת שיקום שכונות) - הבניה נעשית בעצלתיים ומחירי הדירות נוסקים.
עכשיו, המדינה קוראת למה שהיא עושה בשם הפרטה. לכאורה, היא באה לאיזה קיבוץ ואמרה לו "לך תבנה מאה וילות, תמכור אותן ותתעשר". רק שהיא משמרת את הבעלות של הקיבוץ על הקרקע - לקיבוץ מותר לבנות על האדמה הזו אבל לי לא. מכיוון שלא לכל הקיבוצים יש יכולת או רצון להתעשר (די והותר קיבוצים ומושבים בכלל לא מצליחים להגיע לעסקה עם קבלן) האדמות נשארות שוממות.
לקיבוץ מותר לנסות להתקשר עם קבלן. אבל לי אסור לבוא לקיבוץ, לקנות דונם בחצי מיליון שקל (באיזור שאני גר, זה המחיר אם אני בונה שם וילה) ולבנות שם מגדל של מאה וחמישים דירות. כי חס וחלילה מה יקרה אם כל מי שעיניו בראשו יתחיל לעשות כסף. ממילא התירו לקיבוץ הזה לבנות מאה וחמישים וילות וממילא הוא לא בונה אותם. יש פה מחסור שהמדינה לכאורה תכננה לפתור, רק שהיא לא.
במקום לאשר 3300 יחידות דיור במקומות כמו אופקים ודימונה, שר השיכון צריך לאשר עוד 3300 יחידות במרכז הארץ. הן יחטפו כמו לחמניות ואפשר יהיה לאשר עוד 3000, ועוד, ועוד, כמה שצריך.
הערה:
אני לא נכנס לענייני תמא 38 ולא לעניין הריבית הזולה להחריד. בקרוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
