ברכות ללי על
הבלוג החדש (הבטחתי לתרום ביקורת, אינשאאלה כבר בסוף השבוע הזה :)
לא הצלחתי למצוא קישור אבל אני מאמין שכבר יותר מפעם אחת כתבתי על "איך התחלתי לקרוא" ו"איך התחלתי לכתוב". על קצה המזלג:
- בבית הספר לא כתבתי מעבר למה שהכריחו אותי ובטח שלא כתבתי פרוזה.
- הפעם הראשונה שהרגשתי שיש לי סיפור שאני חייב לספר היתה לפני שבע שנים.
כתבתי ספר ולא הוצאתי אותו לאור כי היה לי חבל על הכסף.
היום אני חושב שטעיתי טעות חמורה.
- ספר אחר שלי ייצא בחודש הבא לאור.
זה לא יהה הספר האחרון שאוציא.
סופרים וספרים שאני מעריץ (לא כל מהשאני מעריץ נכנס לכאן, ומה שאני לא מעריץ לא נכנס לכאן):
לארי מקמרטרי - יונה בודדה
קראתי אחרי שראיתי בטלויזיה והשתאתי מכל מילה. יום אחד, כשבאמת אדע לכתוב, אכתוב אפוס בקנה המידה הזה.
מאיר שלו - הדבר היה ככה
אפוס תמציתי בגישת "מלמטה למעלה" שמתאר שלושה דורות של משפחה אחת בשיא התמציתיות ובדגש על ערכי משפחה.
אסף ענברי - הביתה
הספר הטוב ביותר שקראתי בשנה האחרונה. אסף הוא יאורטיקן ספרות שאני קורא כבר כמה שנים ומשתדל ללמד ממנו דבר או שניים. על הספר המונומנטלי הזה ועל התורה הספרותית של ענברי עוד אכתוב רבות.
צ'ינגיס אייטמטוב - והיום איננו כלה
מפעים ומשכיל להשוות בין שלושת טיפוסי האפוס: האמריקני, הישראלי-נוסח-ענברי, והרוסי (שגם מאיר שלו מייחס עצמו אליו). הספר מרתק, נפלא, מחריד ומחנך.
מייקל קרייטון - בינארי
יש לקרייטון עשרות ספרים שמאוד אהבתי ואני ממליץ כמעט על כולם. בינארי זה הספר הראשון שלו ומשום פשטות העלילה והמיעוט הדמויות למדתי ממנו המון. (טריויה: מה מקור השם ג'ון לאנג, כמה ספרים יצאו בשם הזה ולמה?)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
