הערה טכנית:
בלוג בעברית ואנגלית יחדיו לא היה רעיון כל כך טוב. אני מפריד ביניהם. מי שפשוט לא יכול לבי לקרוא אותי באנגלית, מוזמן להמשיך ולעשות כן בבלוג
www.aviaharon.com
בעניין גלעד שליט:
הויכוח כרגע הוא על השאלה האם להחזיר את גלעד שליט בכל מחיר. מי שמצדד בהחזרתו בכל מחיר מתעלם מהמחיר שהמדינה תיאלץ לשלם ממש בקרוב. הרעיון הוא שטוב מענה מיידי על צורך ריגשי נחות - קריין גלי צה"ל הבוקר כינה את גלעד שליט "ילד" - על-פני מענה רציונלי שדורש דחיית סיפוקים.
לא שהפחד מאינתיפדה שלישית טוב בהרבה מהדאגה לגורל הילד - מעניין אם מישהו בכלל שם לב שהצבא בכבודו ובעצמו קורא לחייל שלו בכינוי גנאי מעליב. הפחד מאינתיפדה שלישית נובע מאותו מקום ממנו נובעת הדאגה לגלעד שליט, רק שהפעם מדובר בדאגה מפני מאות הרוגים פוטנציאליים. ככה שמי שמתנגד לעסקת שליט לא בהכרח עושה את זה משיקולים רציונליים.
מה שהמדינה היתה צריכה לעשות זה לספק אלטרנטיבה צבאית לפרשה. המדינה היתה צריכה לדאוג לכך - מתוקף המונופול שיש לה על הפעלת אלימות והתקציב האדיר שאזרחיה מנדבים לה בטוב ליבם - שהיא תוכל לכפות על חמאס את הפתרון הרצוי לה. היא היהת צריכה לייצר, לדוגמא, יכולת לבצע פשיטה צבאית על רצועת עזה על בסיס שבועי. משהו אלים במיוחד שיגרום לחמאס להתחנן שנסכים לקבל את גלעד שליט חזרה. לישראל היתה פעם יכולת צבאית כזו, זה היה לפני כמעט ששים שנה ולא נראה שתהיה לה יכולת כזו בקרוב.
מי שטוען שאני מפנטז ושלצה"ל כבר לא תהיה תקומה, צריך להגיד באופן ברור שהוא יודע שתמורת גלעד שליט הוא הולך לקבל מאתיים הרוגים במהלך שנת 2010. לדעתי, פשוט חבל על כל האנשים הטובים האלה.