אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

הדרקון הראשון שלי הוא סרט מוצלח מאוד. מוצלח ברמה של צעצוע של סיפור ואשמח לראות המשכים שלו. תכלס, מה שסרט טוב צריך זה בסך הכל סיפור טוב. בלי קשקושים, בלי לזלזל בצופה ואפילו לא צריך לקרוץ להורים (צעצוע של סיפור לא קורץ). 

 

 

אני מתעב ספוילרים אבל חייב לספר את הסרט כדי להעביר פה איזו נקודה. עם צופי הסרט הפוטנציאליים הסליחה.

ובכן,

הסרט מתרחש בכפר ויקינגי בימי הביניים. הכפר סובל מהתקפות דרקונים וסובב סביב ההכנות למלחמה הבאה, עובר את המלחמה, ומיד מתכונן לזו שאחריה. הבן של ראש הכפר נחשב לא יוצלח אבל בונה איזה תותח שמצליח לפצוע דרקון. הילד עוקב אחרי הדרקון הפצוע, מתחבר איתו, לומד ממנו על הדרקונים האחרונים ולומד שהם תוקפניים כי יש להם עריץ אכזר שלא רק שמכריח אותם לטרוף אנשים אלא גם טורף את הדרקונים שלו בעצמו.

הדרקונים והוויקינגים משתפים פעולה ומצליחים יחד להרוג את הדרקון העריץ, תוך שהילד הוא גיבור המלחמה ואף מאבד את רגלו במהלכה וזוכה באיזו ילדה.

באחת הפעמים הנדירות שבה מזדמן לי להבין משהו לפני אמיר ("אבא, למה עושים סרטים מפחידים, אי אפשר שהם לא יהיו מפחידים?"), קלטתי את הנמשל, וזו לא יוון.