לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית


שטייניץ, תוריד מיסים
כינוי:  אבי

בן: 58





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2010    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2010

יוכי ברנדס, מלכים ג


"מלכים ג" יצא לאור לפני שלוש שנים, אבל רק עכשיו הגעתי אליו. הספר מספר על ראשית המלוכה (שאול, דוד, שלמה), אבל מנקודת המבט של בית שאול ושל מה שעתיד להיות ממלכת ישראל. אם נוסיף לכך את העובדה שלא קראתי את שמואל ב' ומלכים א' מאז התיכון, מתקבל פוטנציאל אדיר.



אני אעשה עכשיו מעשה יוכי ברנדס ואספר לכם מה אני הולך לספר לכם ממש עוד מעט. על קן פולט הנערץ עלי ללא קץ כתבתי: "החיסרון של פולט הוא השאיפה חסרת הפשרות להאכיל את הקורא בכפית." 
עכשיו אני אספר לכם מה סיפרתי לכם במשפט הקודם. לסיפור שברנדס מספרת יש, כאמור, פוטנציאל רב. אפשר בקלות להניח שכל הקוראים שלה למדו בבית הספר את הסיפור על שאול ודוד ועל פילוג הממלכה (כאן המקום להמליץ על סדרת "ישראל עם וארץ" של משה שמיר, שנראה לי שכבר אפשר לקנות לאמיר). על בסיס ההנחה הזו אפשר לבנות סיפור מתח מעולה, כשגם כשהקורא מבין מה הולך לקרות, אפשר להפתיע אותו עשרות פעמים על פני העלילה.
עכשיו אני אגיד את מה שכרגע אמרתי, רק במילים אחרות. ל"מלכים ג" יש התחלה וסוף מצוינים. העניין הוא, שבגלל שברנדס יודעת שהקוראים שלה לא נגעו בשמואל ומלכים כבר עשרים שנה, לא קראו מעולם את דברי הימים ובטח לא מכירים את הפרשנויות (אני לא אומר "מדרשים" כדי לא להתפדח), היא חושבת שמוטב לוותר על המתח ופשוט להרצות את הדברים. כך, בין תחילת הספר לסיומו יש מונולוג בן מאות עמודים שחסך ממני את הצורך להרהר בדברים ולו לרגע קט. כל בעיה נפתרת מספר פסקאות אחרי שהיא מוצגת, כל סתירה-כביכול מותרת מיד והסיפור מוצג מנקודת מבט אחת בלבד.
קראתי מספיק ביקורות שקטלו את ברנדס ובאמת שאין לי כוונה לקטול את הספר בעצמי. כשמתגברים על העלבון שנובע מההאבסה המונוטונית וחושבים קצת על התוכן של הסיפור, יש כאן סיפור מחתרתי ביותר ממובן אחד. סיפור אירועי התנ"ך מנקודת מבט אופוזיציונית הוא מרתק מאוד כשלעצמו, אבל זה לא הכל.
כשעם ישראל הולך לשמואל הנביא ומבקש ממנו שימליך עליהם מלך, הוא נענה שמלך זו האפשרות הגרועה ביותר שעומדת לפניו. אם ביוון העתיקה היו קוראים את שמואל א' ח' (קראתי השבוע, תודה לילד חובב התנ"ך שלי) היו זורקים את אפלטון מכל המדרגות וחוסכים לתרבות המערבית אלפי שנות דריכה במקום בכל הקשור לזכויות אדם. מאה שנה אחרי המלכת שאול, עשרת השבטים פרשו על רקע המיסים שכפה עליהם המלך שלמה. ברנדס הופכת את עניין המס למרכזי בסיפור ועושה את הספר שלה לא רק לחתרני אלא גם לרלוונטי ביותר לימינו.
ההתמקדות בזכויות אדם היא שעושה את הספר לכל כך מוצלח. אם בספר הבא שלה (עוד לא קראתי) ברנדס נותנת קצת יותר קרדיט לקוראים שלה, צריך להיות מושלם.
נכתב על ידי אבי , 2/6/2010 14:51   בקטגוריות ביקורת ספרים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אבי ב-7/6/2010 08:59





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)