אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

(כאן פוסט שלו שהניע דיון שבעקבותיו הוא הגה ויצר את הסיור; כאן הזמנה לסיור הבא.)

חסמבה, מסתבר ללא-תל-אביבי כמוני, נולדה ברחוב מוצקין 3, שם שכר יגאל מוסינזון חדר אצל ההורים של ירון לונדון, אחרי שעף מקיבוץ נען בגלל שכתב ספר על האופי הבוגדני והמושחת של חברי הקיבוץ. במוצקין 5 היה סניף של הבולשת הבריטית, ובצד השני של הרחוב היה גב הבנין של משטרת דיזנגוף. מעבר לפינה היה בית מרקחת ובו סליק של ההגנה. כל הבניינים - ודייריהם - מככבים בספרי חסמבה הראשונים. המערה החשמלית נמצאת בגן העצמאות, מרחק שלוש דקות משם.

הייתי פעם במוצקין אצל ניר האובייקטיביסט; עוד פעם באיזה סטארט-אפ שעשה פארסינג מוורד להטמל (הייתם מאמינים שפעם חשבו שהדבר הזה הוא מוצר ששווה לשים עליו כסף?...); הייתי עוד פעם או פעמיים בגן העצמאות ובטח שמעולם לא שמתי לב לטיילת שלא ולא ידעתי שבית הקברות המוסלמי נולד בעת מגיפת הכולירע של 1906 (באותה מגיפה נולד גם בית קברות טרומפלדור).

הסיור כולו, שהמשיך לכיכר אתרים (שהיתה אמורה להצליח כמו דיזנגוף סנטר, מה שמראה כמה נזק כסף טיפש כול לעשות), ולרחוב ארנון הסמוך, עשה ספין-אוף קצרצר ללאה גולדברג, חזר לחסמבה ווירד עד לבית הקברות בטרומפלדור ולחוף בוגרשוב\ירושלים שם אירעו עוד סצינות מספר חסמבה הראשון.

הסיור כולו ארך ארבע שעות ושפע כמובן ציטוטים מספרי חסמבה. הוא מומלץ בחום רב.

הערה לעצמי:

קראתי את חסמבה הראשון בערך בכיתה ג'. שתי הסצינות היחידות שזכרתי ממנו - בין שפע הסצינות שאורי הקריא במהלך הסיור - היו דריסת סורג הברזל שתלשה המשאית של אהוד השמן מחלון תא המעצר של משטרת דיזנגוף, וטביעת אליהו חרמון, מה שמגביר את חשיבות הויזואליזציה בספרים (ואת העובדה שצריך לקחת בחשבון שגם ילדים בני שמונה קוראים ספרים, אם הם מספיק מעניינים).