אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

"הפסיפיק" שודרה בשבועיים האחרונים ביס. מדובר בסדרה מצוינת באמת שמגיעה לרמה של "אחים לנשק" (Band of Brothers) ושל שני סרטי איווה ג'ימה שעשה קלינט איסטווד לפני מספר שנים.

"הפסיפיק" מתארת את המלחמה שניהלה ארצות הברית נגד יפן באוקיינוס השקט מנקודת המבט של החייל הפשוט והיא נצמדת ליומנים שכתבו מספר נחתים (אחד מהם עיתונאי שפרסם ארבעים ספרים, אחד מהם כבר בדרך אלי).

הנחתים נחשבו במלחמת העולם השניה ליחידת עילית מבוססת מתנדבים. אין ב"פסיפיק" כל התייחסות למגויסי חובה, לא מחיל ים (מרבית החיילים בזירת הפסיפיק היו מלחים ששירתו על אניות) ובוודאי לא לצבא היבשה. יש התייחסות אחת בלבד לדיויזיה 82 שנלחמה עם הנחתים בגואדלקנל (כשהנחתים בוזזים את האספקה שלה) והתייחסות אחת בדקות האחרונות של הפרק האחרון לדיויזיה 101 שצנחה באירופה ב-D-day וש"אחים לנשק" מתארת את קורות פלוגה אחת שלה.

המוטו של "הפסיפיק" הוא שכדי לנצח במלחמה צריך להיות חייל טוב ככל שניתן, לאכול הרבה מאוד חרא ולספוג שיעור נפגעים גבוה מאוד. כשהולכים לגגל את קרבות הפסיפיק, מגלים ששיעור הרוגים של עשרה אחוזים מקרב הנחתים היה נפוץ מאוד (לאויב היפני היה שיעור הרוגים של מאה אחוז...).

הנחתים שהו באוקיינוס השקט במשך שלוש וחצי שנים. כשהם לא היו תחת אש - לעיתים למשך מספר שבועות ברציפות - הם שהו במאהל באיזה אי טרופי, בג'ונגל, בגשם טרופי שאינו פוסק, בתנאים מחרידים. בסוף שנת 1942, הנחתים נוסעים להתאוששות באוסטרליה. במהלך התאוששות הזו הם מבצעים מסע רגלי של 100 מייל כשהאספקה שלהם כוללת שקית אורז בלבד, "כמו שיש לאויב".

"פסיפיק" מתייחס רבות גם לשפע סרטי ויאטנם ושופע רפרנסים - לעיתים של שניות ספורות בלבד, אתגר לחוובי הטריויה - לפלאטון, פול מטאל ג'קט, הבחורים מפלוגה ג', ועוד.

בהתייחסויות לויאטנם, "פסיפיק" מדגיש שלעומת המלחמה נגד יפן, ויאטנם היתה טיול. עוד הוא מדגיש שלעומת חיילי החובה באיכות נמוכה שגויסו לויאטנם (ב"פלאטון" מראים חייל שכותב לחברה שלו בלי לדעת איך מאיייתים את השם שלה), הנחתים במלחמת העולם השניה היו משכילים ונבונים, באו ממשפחות טובות ויכלו בקלות לעשות משהו קצת פחות מאתגר מלהרוג חיילים יפניים בידיים ריקות. (אולי זה המקום לשבח את השחזור המקצועי שעשו ב"פסיפיק" בהפעלת מרגמה 60, כולל התקן כינון, פלס וכל שאר הצרות.)

הנחתים כבשו אי אחר אי, השאירו אלף הרוגים בכל מקום, עד שהגיעו לאיווג'ימה, שם השאירו 7000 הרוגים (שליש מהכח). על רקע איווג'ימה וההכנות לנחות ביפן עצמה, הפצצות האטומיות מתקבלות בברכה ובטבעיות.

אין כל ספק ש"פסיפיק" נעשה כדי לחנך את הצופה המערבי כיצד יש להתייחס למלחמות בעיראק ואפגניסטן. אני מאוד מקווה שתהיה לו השפעה הרבה יותר גדולה מההתנצלות האמריקנית על הירושימה עליה מדברים בשבוע האחרון.