הייתי אתמול במפגן אוירי של כלי טייס קלים במנחת עין ורד. לא לקחתי מצלמה וממילא המצלמה הנוכחית שלי לא מסוגלת לצלם כלי טיס (גיסתי: הגיע הזמן לעבור ל-SLR).
כמה עשרות כלי טייס קלים, שלא בטוח שאני יודע לקרוא להם בשמם, המריאו אחד אחרי השני. הם חד ודו-מושביים ובאופן כללי נראים כמו טוסטוס עם מנוע מאחורי מושב הנהג (ולא מתחתיו) וכנפיים. היה מישהו שהסביר על אולטראלייטים. מסתבר שמתחת לגודל מסוים, המדינה כמעט ולא מפריעה לטייסים. יש איפה לאחסן אותם, האחזקה שלהם לא יקרה, הרישוי לא מכביד ובאופן כללי לא מציקים יותר מדי.
הבעיה הפעוטה היחידה בהסבר שלו, היתה שאחרי פחות מרבע שעה, תוך שאף אחד מאלה שהקשיבו לו לא מפריע לו, הוא סיפר על שתי תאונות מחרידות. ובכן, מסתבר שבניגוד לתחביבים אחרים (נניח בישול, צילום ומשחקי מחשב), כשאתה נמצא בגובה של מספר עשרות מטרים מעל הקרקע, יש טעויות שעולות בחייך.
עכשיו, בתקופה שרכבתי על אופניים, עשיתי לא מעט שטויות. פעמיים אפשר לומר שאפילו ממש נפצעתי. בשתי הפעמים, אפשר לומר שהטעויות היו טיפשיות, וסתם לא שמתי לב, או שהייתי עייף מדי. שני הטייסים האלה שנהרגו ("נפל כמו אבן" הוא אמר על אחד מהם),עשו טעויות הרבה יותר קטנות משלי. באחת התאונות, להבנתי, מדובר בפגם בתכנון של כלי הטייס (אם הייתי מצליח לגגל תמונה שלו הייתי מסביר, אבל אני לא יודע אפילו איך קוראים לכלי הטייס הזה).
בקיצור, תוך פשוט משעה התלהבתי מאוד ממשהו, ועבר לי החשק לחלוטין. מזל שהיה מישהו שבא לשם עם איזה טרקטורון מטורף (דומה לטום קאר). 85 אלף שקל אתם אומרים?