אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

כריס ברוגן כותב: יש מי שכותב - ומפרסם - ויש מי שמחפש תירוצים.
התירוץ האולטימטיבי לדבריו, הוא פרפקציוניזם. מי שלא רוצה "לגמור לעבוד על הספר שלו" פשוט עובר עליו שוב ושוב ושוב.
זה נשמע נכון, במידה מסוימת.
את "נעליים שחורות" לא העברתי דרך עריכה לשונית, ורואים את זה. אני מודה. זה לא יקרה בספר הבא.
מצד שני, בספר הבא, אותו כאמור אעביר דרך עורך לשוני (זה הזמן לשלוח לי הצעות מחיר עבור 71 אלף מילים), אני נמצא בשלב שבו "אני רק עובר על הספר לראות שהכל בסדר".
אני שם כבר איזה חצי שנה כמעט... 

שאלו אותי בחודש שעבר לא לא כתבתי שוב דבר ללוויה של מפלגת העבודה. הלכתי וקראתי קצת. הפלא ופלא: ברק עשה להם בדיוק מה שבן גוריון עשה למפא"י (כשהקים את רפ"י). ההבדל הוא שלפני חמישים שנה מפלגת העבודה היתה מסוגלת להראות לבוגד מאיפה היא משתינה, והיום - לא.

על מצרים אין לי דעה. עדיין.