אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

לדעתי, טוב שהמחאה התחילה בדרישה לדיור זול בתל אביב. יותר חשוב מהדיון על התכנות דיור כזה (לדעתי, קל לייצר כזה), חשוב הדיון על החשיבות של מגורים בתל אביב.

ישראל היא מדינה קטנה ויש בה, בעצם, רק עיר אחת. הקביעה הזו לא נועדה להעליב "ערים" אחרות בישראל, אלא להבהיר את התפקיד של העיר. התפקיד היחיד של העיר הוא לייצר אפשרויות ולתת את ההרגשה שהשמיים הם הגבול. זה לא תלוי (רק) בגודל או במחיר. במדינות גדולות מישראל יש ערים גדולות מתל אביב שנראות - ומרגישות - כמו אופקים. אתה נולד וגדל שם, הולך לקולג', נכנס למקום עבודה לכל החיים והכל פשוט וברור ובר השגה. בארצות הברית בעלת אוכלוסיה גדולה פי חמישים מישראל יש שלוש-ארבע ערים שנותנות את ההרגשה שהשמיים הם הגבול. בישראל יש אחת. זה אמור להספיק.

תל אביב היתה עיר ריקה לפני שלושים שנה. כשישראל התחילה את המהפכה האנטי-בולשביקית שלה, תל אביב התאכלסה במהירות. כל החלומות והתקוות מתנקזים אליה, וזה לא רע.

הבעיה היחידה עם תל אביב היא שכמעט לא נבנות שם דירות חדשות, ודירה שלפני עשרים שנה היתה בת שישים, היא היום... בת שמונים. איזור שינקין היה ריק ב-1980; פלורנטין היתה ריקה ב-1990; איזור שוק לוינסקי היה ריק עד לפני חמש שנים. ככה זה: מי שקנה בשינקין לפני שלושים שנה - בגרושים - שיחק אותה. הרעיון הוא שצריך ללכת ולגור איפה שזול, להכניס ערך מוסך, ולהמתין שהמחירים יעלו.

אז בתל אביב הביקוש למגורים עולה בהתמדה, אבל אין דירות חדשות, כך שהמחירים עולים.

האם המחירים יעלו עד אינסוף? הם עולים כל עוד יש מי שמוכן לשלם אותם. מתכנת מתחיל מרויח היום פי שלוש ממה שאני הרווחתי לפני חמש-עשרה שנה. בהתאמה מלאה, הדירה שבה גרתי אז - שהזדקנה בחמש-עשרה שנה - עולה פי שלוש ממה שאני שילמתי. למה היא עולה פי שלוש ולא פי שתיים וחצי או פי ארבע? כי יש לה ביקוש רב מחד, ואין מי שישלם כל כך הרבה, מאידך.

אם רוצים לפתור את בעיית הדיור של תל אביב, צריך לשאול מה בעצם הבעיה. נניח שהבעיה היא שכל המדינה רוצה לגור בתל אביב. יש היום בתל אביב 350 אלף אנשים שהם 5% מאוכלוסית המדינה. בכמה צריך להגדיל את העיר: פי 2? פי 10? פי 20? האם הגדלת היצע הדירות יוזיל אותן?

אי אפשר לענות על השאלות האלה באמצעות חשיבה בלבד. אי אשר לנחש ("לתכנן") איך תיראה העיר אם יכפילו בה את כמות הדירות. יכול להיות שזו הסיבה לכך שתל אביב עצמה לא זורקת לשוק רבע מיליון דירות.

אז מה עושים?

מי שרוצה להשקיע בתל אביב (למגורים או להשכרה) תקוע בעצמו (אפשר לקנות דירות ובתים בעשרות מקומות אחרים בארץ ולהרויח יותר). מי שרוצה לגור בתל אביב, צריך לחשוב על אפשרויות אחרות. אם מספיק אנשים יילכו לגור ברמת גן, האם הם יהפכו אותה לתל אביב? גם על השאלה הזו קשה לענות. אני, למשל, גר במרחק שעה וחצי נסיעה מתל אביב (כשיוצאים בשבע וחצי בבוקר). האנשים פה טובים, החינוך מעולה, והחיים יקרים כמו בתל אביב - אם במקרה ההיבט הזה היה חסר לי. אם הייתי יכול לקצר את זמן הניסעה שלי לעבודה בעשרה אחוז, האם הייתי טורח לעשות זאת? בחמישים אחוז? בשבעים וחמישה אחוז? כמה הייתי מוכן לשלם עבור הקיצור הזה? האם יש תשובה לשאלות האלה שתתאים לכל האנשים? למחציתם?האם זה פתרון שצריך לשאוף אליו? האם יש אחרים? האם זה פתרון שצריך לתכנן לקראתו?
לדעתי, אסור בתכלית האיסור לתכנן את הכלכלה.