אמנם
הוא אמר מה שאמר כדי להסוות את העובדה שהוא מוכן לחזור לממשלה גם אם שרון יעביר שליש מיליארד שקל לחרדים. עדיין, דבריו שווים התייחסות ולו משיקולי עשיית צדק עם המעורבים בדבר.
טומי לפיד, שהעובדה שאני במו ידי עזרתי להכניס לכנסת מעלה יותר מהירהור לגבי השאלה במה תועיל מפלגה אובייקטיביסטית ישראלית, משתלח קצת בחרדים וטוען שהם מרחיקים את יהדות ארה"ב מישראל. ובכן, להלן העובדות:
- יהדות ארה"ב היתה ציונית כבר ב-1897 (ולא עם קום המדינה כמו שלפיד מנחש)
- עם הצהרת בלפור, יהדות ארה"ב הביעה נכונות לממן את המפעל הציוני כולו. משדחתה ההסתדרות הציונית העולמית את היוזמה, זזו האמריקנים הצידה, לעמדת תורמים פסיביים, לבקשת מנהיגים "אירופאיים" כוויצמן וז'בוטינסקי.
- יהדות ארה"ב סייעה מאז לפי הבנתה ואמצעיה תוך שמירת הכלל (הזר לתרבות הישראלית) "ביקשתם שלא נתערב בנעשה אצלכם, אל תתערבו אתם אצלנו".
- כישלון מדינת ישראל וגלי ההגירה העצומים מכאן לארה"ב החל מאמצע שנות ה-70 הגבירו מעט את ההתעניינות הישראלית ביהודי ארה"ב, אבל אף אחד לא חושב שצריך לגשר על הנתק.
- לכן, עד היום, הרבה יותר מהגלות הדומיננטית בצרפת למשל (השניה בגודלה בעולם), יהדות ארה"ב מקפידה לשמור מרחק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
