| |
אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית
שטייניץ, תוריד מיסים |
כינוי:
אבי בן: 57
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2005
עקרונות בביטוח חיים
בעקבות המהומה סביב חוק "מי יחיה ומי ימות", ברצוני להבהיר מספר עקרונות:
- המציאות היא כזאת שאנחנו לא יודעים מתי נמות וממה.
- בשביל זה המציאו את ביטוח החיים.
- מי שבוחר לעסוק בביטוח החיים עושה שיקולים סטטיסטיים, לוקח מרווח בטחון מסוים, גובה סכום מסוים ומבטיח לשלם סכום כסף מסוים עבור נזק גופני מסוים.
- למרות האמור לעיל, חברות ביטוח מצטיינות במרווחי רווח גבוהים מאוד (שמגלמים את הסיכון הכרוך בחיזוי העתיד) ובטכניקות מכירה אגרסיביות במיוחד.
- ועם כל זאת, חברות ביטוח פושטות מדי פעם את הרגל.
- כשמבקשים מהממשלה לעסוק בביטוח חיים (ביטוח בריאות הוא מקרה פרטי של ביטוח חיים), לא מטפלים באף אחת מהבעיות המהותיות שלו. אנשים לא פחות מתים בגלל זה ופרמיית הביטוח לא מוזלת.
- בלי קשר לנושא הביטוח עצמו, כשמבקשים הממשלה לעשות משהו, היא מצליחה לשרוף את מרבית הכסף שמשולם לה.
- מי שמבקש מהממשלה משהו, למעשה מבקש ממנה פטור מאחריות. פטור מאחריותו שלו, כמובן.
- כשמדובר בענייני חיים ומוות, הפטור לובש ציביון דתי מהסוג המכוער ביותר. הגשש החיוור כבר אמרו: "אנשים פוחדים מהמוות פחד מוות".
- לא שזה יעזור להם. מי שרוצה לעשות הכל כדי שלא ימות מסרטן המעי הגס
(במקרה שמעתי את המספרים הרלוונטיים היום ברדיו: 13 אלף חולים; 4000 חולים חדשים מדי שנה; 2000 אפשר להציל; הקיצוץ בתקציב המדינה הורג אלף מהם),
שיעשה שופינג בין חברות ביטוח החיים. אולי זה יציל אותו. גם אם לא, יספק קיצבה נאה לשאריו.
- מי שרוצה לשפר סיכויי להחלים מהמחלה, שיילך ללמוד רפואה. זה המקסימום שהוא יכול לעשות.
- לקחת ממני עוד כמה שקלים לחודש לבטח לא ירפא אותו.
- השענות על הממשלה, כבר אמרתי לעיל, נותנת לנשען פטור מלא ומוחלט מהצורך לקחת אחריות על עצמו.
במטותא ממנו, שיפתור גם אותי מהאחריות עליו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
