סקר שנערך באנגליה מצא שלשני-שליש מבני 18 עד 24 יש הרגלי חיסכון דומים לאלה של הוריהם. העובדה - הטריויאלית כשלעצמה - גרמה לממשלה שם לתגמל הורים על פתיחת תכניות חיסכון לילדיהם. תמורת ההתחייבות לחסוך עבור הילד 1200 פאונד ולסגור אותם עד שיגיע לגיל 18, הממשלה תיתן מענק של 250 פאונד, ועוד 250 (כמובן) לילדים עניים.
חיסכון הוא ערך מצוין.
הבעיה איתו, שכמו כל הערכים הקשורים לעצמאות, אי אפשר לתגמל עליו. הערך, והגמול עליו, באים אך ורק מתוך האדם שמחזיק בהם.
חישוב מהיר
לפי נתון שמצאתי כאן (באנגליה מקבלים 8% לשנה על חיסכון ארוך טווח) מראה שמי ששם עבור הילד שלו 1200 פאונד כשהוא נולד, מקבל פי 3.7 כשהילד מגיע לגיל 18. כלומר, 4440 פאונד - רווח של 3240.
בנוסף, הממשלה נותנת 250 (500 לעניים). כלומר, מישהו צריך להפסיד מכל הסיפור.
אם הממשלה נותנת את הסכום בסוף התקופה, מדובר ב-7.7%, כלומר, הממשלה נותנת לחוסך שנת חיסכון במתנה.
אם הממשלה נותנת את הסכום בתחילת התקופה, היא גורמת למשלם המיסים להפסיד 675 פאונד, שהיה יכול להרוויח אם היה חוסך את הכסף ולא משלם אותו כמס.
עשיתי שגיאת חישוב קלה כשהעליתי את 1.08 בחזקת 17, ולא ב-18. הסכום מופקד בלידה, כך שבגיל שנה יש 1200 כפול 1.08. בגיל שנתיים 1200 כפול 1.08 בריבוע, וכו'.
אחרי 18 שנה הסכום גדל פי 3.99 ולא 3.70.
כאן קראתי שהמענק הממשלתי ינתן בגיל 18.
ובכן, ההורים ישימו 1200 פאונד, שיצמחו תוך 18 שנה ל-4800 פאונד, והממשלה תוסיף בסוף עוד 250 פאונד (שלא יצברו ריבית). מדובר במענק של שש ורבע אחוזים, פחות ממה שמקבל הילד בשנת חיסכון אחת. גובה המענק כמעט חסר משמעות למי שכן יחסוך; הוא תמיד בעל משמעות למשלם המיסים; והוא מאפשר לממשלה של היום לכפות הוצאות על ממשלת שנת 2023.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
