"המדען יממן פרויקטים בסיכון גבוה בחברות הגדולות", זו הגישה החדשה.
קראתי בדה-מרקר. אחרי שבמשך שנים זרק את כספי משלם המיסים לפח האשפה, המדען הראשי תוקף מכיוון חדש. במקום להשקיע בחברות קטנטנות שמעולם לא טרחו להוכיח עצמן, הוא משקיע עכשיו בחברות היי-טק גדולות יותר, שלכאורה כבר הוכיחו את עצמן. "לכאורה", פירושו שהחברות האלה כבר הראו רווחים.
אם החברות האלה כבר מרוויחות, למה להמשיך ולהשקיע בהן? ליתר דיוק, למה להשקיע בהן מכספו של משלם המיסים? כשמדובר בקצבה ככל קצבה אחרת, למה לקרוא לזה "משרד המדען הראשי" ולמה להחזיק את מנגנון המדען הראשי?
משרד המדען הראשי נכשל.
לא נורא. הוא לא המשרד הממשלתי הראשון שנכשל וגם לא האחרון. הוא גם לא הראשון להוכיח שהתערבות ממשלתית בכלכלה לעולם מזיקה לכל המעורבים.
אבל,
יש למדען הראשי הזדמנות לעשות מעשה חדשני שיתכן וישפיע השפעה ארוכת טווח וממשית על הכלכלה הישראלית. המדען האשי יכול להודות באי-נחיצותו, להחזיר את תקציב העתק למדינה (כמעט שני מיליארד שקלים ב-2005) ולהתפטר.