אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

וושינגטון פוסט ערך תחקיר אחר אשה שכירה בת 41 שלא חוסכת כלל לפנסיה. האשה, קצבית וקניינית שכירה בסופרמרקט, לא חוסכת כמעט בכלל. במהלך חייה, היו לה תאונות עבודה חמורות ומחלות ממושכות, כך שבגיל 41 אין לה כמעט כסף בצד. היא גם חיה בדירה בשכונת יוקרה, כי היא מעדיפה ללכת לעבודה ברגל, מה שמכתיב לה הוצאות קבועות גבוהות מאוד. העיתון שכר עבודה יועצים פיננסיים שיתכנו עבורה תכניות חיסכון לפנסיה. מה שיצא זה שגם אם היא תסכן הכל ותחסוך דרך השקעה בבורסה, וגם אם תקבל תשואה גבוהה באופן קבוע, אם תפסיק לעבוד בגיל 65, ייגמר לה הכסף בגיל 81.

הנקודה המעניינת בסיפור היא כמובן שאביה היה קצב בעל עסק משלו. הוא נפטר בגיל 52, ואמה נפטרה בגיל 65, מה שמסביר את העבודה שהיא לא הבעלים של העסק של אבא שלה. אבל, אפשר ללמוד משהו מהסיפור הזה, שמופיע רק כבדרך אגב בכתבה, במיוחד כשהיועצת הפיננסית מסבירה שלהיות בעל עסק זו דרך מצוינת לחסוך לפנסיה (הדרכים האחרות שהיא מזכירה הן חיסכון או בעלות על נדל"ן).

"אני משלמת מיסים וסומכת על המדינה שתממן את הפנסיה שלי" מסכמת הקצבית, שמחפשת משקיעים שיפתחו איתה מעדניה. בכך, מצליחה הכתבה להעביר מסר חיוני.

אפילו כשהוא משלם מיסים, מי שסומך על המדינה, עלול למצוא עצמו, חס וחלילה, חסר כל.