| |
אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית
שטייניץ, תוריד מיסים |
כינוי:
אבי בן: 58
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2005
פגז נורה בשוגג ללבנון
המדינה הריבונית ישראל ירתה פגז ללבנון ומהירה לדווח ולהתנצל על כך.
הפגז, אפשר היה לקרוא הרחק בתוך הדיעות שמדווחות על האירוע, נורה כדי לפוצץ זירת מטענים. זירת מטענים היא מה שקורה למטען צד מאולתר אחרי עשרים שנה, אם לא טורחים להרוג את מניחיו ומפתחיו כשהם עוד קטנים. זירת המטענים הונחה על גבול ישראל לבנון, על ידי מישהו שהגיע מתוך לבנון (נניח, חיזבאללה), כדי להרוג חיילים ישראליים.
מדינת ישראל, במקום להבהיר ללבנון שכל גילוי של זירת מטענים יגרור, למשל, השמדת תצפית של חיזבאללה (שלא לדבר על מבצע פעוט וקל לביצוע להשמדת כל הנוכחות של חיזבאללה בלבנון, ע"ע מבצע מוקד בששת-הימים), מיהרה להתנצל. בעשותה כן, היא הבהירה שוב לצד מי נמצא הצדק, מי היוזם ומי המגיב, מי העושה ומי המתנצל. לצערנו, היא גם קבעה למי יהרגו יותר חיילים.
כשישדרו את רשימת ההרוגים בערב יום הזיכרון, כדאי לזכור שיש מה לעשות כדי לא לעזור למי שרוצה להגדיל אותה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
