אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

ענת כהן מ"גלובס" ראיינה למהדורה המודפסת את ד"ר דני גוטווין מאונ' חיפה (הקטע זמין אונ-ליין רק בארכיון גלובס).
תחת הכותרת "למה נצפה מילד שהוריו נאנסים על ידי חברות קבלן?" שוטח הד"ר את הנוסח הישראלי ל"כתבי שחרות" של מרקס, לפיו הקשיים הכלכליים מעצבים אנשים אלימים הפטורים מאחריות למעשיהם משום שתודעתם נכפית עליהם (אני לא מצטט, אלא חוזר על הרעיון).
כשהעיתונאית מפנה את תשומת ליבו לכך שהאלימות חוצה שכבות חברתיות, עונה הד"ר שהאשמה בעיתונות, המעצבת "תודעה מופרטת" (הפעם אני כן מצטט).
טוב שהמדינה מממנת חוקרים אמיצים שלא נרתעים מטיפול בבעיות הכואבות ביותר שלנו, ומתוך חתירה אל האמת מחזירים אותנו אל ברכיו של הגל-סבא. לכידות חברתית? עיצוב נכון של תודעת האנשים? הקץ לאלימות? זה עבד בברית המועצות, זה עבד בגרמניה הנאצית, זה עבד בארה"ב של רוזוולט (לצערי, "ידידי הקידמה הגלובלית" אינם המצאה של אין ראנד) אין סיבה שזה לא יעבוד גם כאן.

תודה לאסף שהפנה את תשומת ליבי לכתבה.