לא קל לנהל קרן הון סיכון. מצד אחד, אתה נמצא בצד הנכון של הכלכלה. ממש כמו חברת אשראי, אתה צריך לשכנע את הלקוחות שלך לבזבז כסף, ולא להרויח אותו בעמל כפיהם. בתרבות של היום, דומה שאין דבר קל מזה. מצד שני, שלא כמו חברת אשראי, אתה לא צריך להיות מיליארדר כדי להיכנס לביזנס.
אז הצלחת לשכנע מספיק אנשים שבמקום לנסוע לעוד חופשה בחו"ל כדאי להם לבזבז את הכסף שלהם אצלך. אתה אמנם לא תיתן להם נקודות חינם או מיילים-חופשיים (היי, אולי יש כאן רעיון מקורי?), אבל פעם בשלושה חודשים תשלח להם דף נייר שכתוב עליו "פורטפוליו", שייראה מגניב לא פחות מחשבון כרטיס האשראי שלהם.
עכשיו, השאלה היא מה עושים עם כל הכסף הזה?
התשובה היא, "משקיעים".
יש בשוק הרבה חברות, במבחר גדלים. ככל שהחברות בהן תשקיע יהיו יקרות יותר, תצטרך להשקיע בפחות חברות, ולעבוד פחות. ולעבוד פחות זה טוב. מצד שני, יש מספר סופי של חברות יקרות, כי חברות יקרות הן חברות גדולות, ואין הרבה חברות קטנות שמצליחות להפוך לגדולות. בכל מקרה, אין מספיק מהן.
אז אתה הולך על חברות קטנות.
למעשה, אם תבחר בחברות קטנות כרצונך, תוכל להגיע לאדם פרטי, נקרא לו בשם הסקסי "יזם". הוא יסכים לקחת ממך חמישים אלף דולר ולדווח לך מה עשה איתם רק בעוד שנה. הצרה, כמובן, שיש מספיק אנשים שהדוח שנתי שלהם כבר כתוב מראש ("המיזם נכשל" כתוב בו), ולא מספיק דרכים להבחין בינם לבין יזמים אמיתיים, אלה שמוכנים לישון שעתיים בלילה במשך שנה שלמה בשביל הסיכוי להיות "מייקרוסופט" כשיהיו גדולים.
דרוש לך מישהו שיהיה מוכן לעשות את הסינון הזה בשבילך.
הוא, כמובן, לא ניחן בחוש נבואי כלשהו, או בידיעה מעמיקה במיוחד של נפש האדם. למעשה, כפי שנראה מיד, אין לו שמץ של מושג על נפש האדם. מה שיש לו, ובמקרה שלך זה כל מה שאתה צריך, זה נכונות להסתכן יותר ממך, משולבת בנכונות לעבוד קשה יותר ממך. למעשה, הוא כה חובב סיכונים, עד שהוא משקיע בהם שני שליש מהכנסתו החודשית, לעולם לא מקבל תמורה ומאידך, לעולם לא מתייאש.
האיש הזה נותן את שני השלישים האלה למישהו שמשקיע אותו בכמה וכמה יזמים. חלקם נעלם, כמובן, עם הכסף. אבל כמה מהם מצליחים לעבור את הרף הראשוני, ומבשילים לכדי פוטנציאל השקעה עבורך. מה שאתה מקבל, זה חברה שכבר אינה קטנה כל כך, ותוכל להשקיע בה בבטחה יחסית. הכל, כמובן, על חשבון חובב הסיכונים.
"
בכירי קהילית הון הסיכון בישראל", נכתב היום בעיתון, דורשים ממדינת ישראל לשפוך עוד ועוד כסף למדורת הסטארט-אפ. כך, במקום שהם יאלצו לאתר, לפגוש, לחקור ולבחון יזמים פוטנציאליים, תעשה זאת עבורם המדינה. הם, "בתמורה", יראו למשקיעים שלהם שהצליחו להיפטר מכספם במהירות.
אני מאחל למדינת ישרא לסגור אחת ולתמיד את משרד המדען הראשי, החממות הטכנולוגיות, וכיו"ב גופים דומים וסמוכים. יש מספיק אנשים שששים לסכן את הכסף שלהם (וזה לא רע, חלילה). משלם המיסים לא צריך להיות אחד מהם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
