בעקבות דיון בין
ענף רנק ו
טליק, אני רוצה להבהיר למה התקשורת תמיד אשמה:
1. "אחראי" פירושו גורם למשהו שקורה במציאות ופעולת העשיה מקבלת ערך מוסרי.
2. "אשם" פירושו נתפס כאחראי למרות שאין קשר בין העשיה למה שקורה במציאות. המושג "אשמה" הולך טוב עם פילוסופיות שטוענות שלאנשים אין שליטה על חייהם. ע"ע הנצרות והחטא הקדמון, ועוד.
3. התקשורת בוחרת להשקיף על המציאות ולא להשתתף בה. אני לא יודע לאמר אם זה חייב להיות כך, אבל, עובדה שזה תמיד כך.
4. זה בסדר להשקיף על המציאות ולא להתערב בה, כל עוד אתה לא מפעיל שיפוט ערכי. עיתונאי שמתאר את העובדות כמות שהן הוא עיתונאי טוב. עיתונאי שאומר מה הוא חושב על העובדות האלה, הוא עיתונאי רע.
5. מ(4) נובע: נאו-ג'ורנליזם הוא רע.
6. מ(2) ו(5) נובע: מכיוון שהתקשורת בוחרת להשקיף על המציאות וגם להפעיל שיפוט ערכי, היא אשמה.
7. מ(3) ו(6) נובע שהתקשורת תמיד אשמה. אני מזכיר שוב שאני לא יודע למה (3) קורה ולא היה אכפת לי לראות סוג אחר של תקשורת, נניח, "ילד אנס ורצח ילדה ואני תפסתי והרגתי אותו" או "סופרלנד מחרים ילדים נכים ואני, כלקוח שלו, מארגן שביתת צרכנים נגדו".