אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

לוס אנג'לס טיימס פתח את עמוד מאמרי המערכת שלו לעריכה חופשית. הוא עשה זאת תוך שימוש בטכנולוגיית ויקי וממילא תפס טרמפ על תרבות הדיון של ויקיפדיה, אתר הויקי הגדול ביותר. מלחמות עריכה פרצו מיד עם פתיחת העמוד לעריכה חופשית. "מלחמת עריכה" היא תופעה כה נפוצה בויקיפדיה, עד שלא ברור כיצד העיתון לא חזה את שהתרחש. מכל מקום, העיתון סגר תוך ימים ספורים את עמוד מאמרי המערכת שלו (כאן תיאור לא מייצג ולא מחייב של האירועים, אך ממקור מהימן).
למרות האמור לעיל, לוס אנג'לס טיימס אינו הסיפור המעניין כאן. מי שמעניינת באמת היא תגובת ג'ימי ויילס. ויילס, מייסד ויקיפדיה, אחראי להתפתחות תרבות הדיון הויקית לא רק בגלל שמימן ויזם את אתר הויקי הגדול ביותר, אלא כי קבע במו ידיו את העיקרון שמנחה את הדיון הויקיפדי.

העיקרון, שנקרא NPOV (Neutral Point of View - עמדה נייטרלית) קובע כי דיון ייערך לעולם תוך ציון עובדות, לצד המנעות מטיעוני סרק שאינם נשענים על עובדות. כל מי שהתנסה בקריאה פובליציסטית במאה השנים האחרונות יודע להעריך את גדולתו של העיקרון. מעבר לקביעה עצמה, חשיבות העיקרון נעוצה גם בעובדה שהוא "תפס". גאוניותו של ויילס, לדעתי, היא בראש ובראשונה בהנחלת עיקרון העמדה הנייטרלית לציבור המשתתפים בויקיפדיה.

כשלוס אנג'לס טיימס פתח מאמרים לעריכה חופשית, ויילס הגיב בפתיחת אותו המאמר עצמו לעריכה. העריכה של ויילס היתה, כמובן, כפופה ל"עמדה נייטרלית". השוואת התוצאה שהתקבלה אצל ויילס לזו של לוס אנג'לס טיימס ממחישה את ההבדל בין אנרכיה סתמית לחופש כמעט מוחלט הכפוף לתנאי מסוים.

אפשר להכפיף חופש למגוון תנאים (בקרוב אכתוב על "גולאג" של אן אפלבאום). החוכמה היא לאפשר לאנשים חופש מקסימלי כך שיגרום להם לרצות להכפיף עצמם למערכת החוקים המסוימת משיקולים שלהם בלבד. ויקיפדיה, על שפע חסרונותיה, היא מערכת כזו.