אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

את "הגן האנוכי" של דוקינס קראתי בגיל נוח להשפעה. למזלי, אמנם קראתי אותו בשנה בה קראתי את "כאוס", את "גן העדן הרבוד" אך גם בזו בה קראתי את "מרד הנפילים", כך שבחרתי ללמוד פילוסופיה. עדיין, "הגן האנוכי" הוא ספר המדע הפופולרי הטוב שקראתי מעודי.
כמובן, אני לא קורא אותו כמדען, אלא כהדיוט. כשבאמתחתי ציון 80 בבגרות בביולוגיה (כולל ביוטופ שכלל לא עשיתי, שערו בנפשותיכם) ומעט קריאה על שיטות שונות בהן הגוף ממיר אנרגיה בעת פעילות גופנית. למעשה, אני בקושי רב זוכר למה הגוף "ממיר" אנרגיה ולא "מייצר" אותה (משהו עם חוק שימור כזה או אחר).
לכן, כשנתקלתי בשבוע הספר ב"מיקרוקוסמוס" של לין מרגוליס, עניין אותי פחות עד כמה היא צודקת כמדענית, ויותר איך היא מנמקת את טיעוניה. על המחלוקת העזה בין השיטה שמייצג דוקינס ללין מרגוליס קראתי אצל דוקינס עצמו (מאז "הגן האנוכי" קראתי כבר חמישה ספרים שלו) ועניין אותי להיווכח בקיומו של הסבר אחר לאותן עובדות.

כמובן, לא קראתי אותה באופן שיפוטי. במרבית המושגים בהם היא משתמשת נתקלתי לראשונה השבוע. למרות זאת, היא מצליחה להעביר הסבר משכנע לטיעון המרכזי שלה (אבני היסוד של היקום החי, כולל בני האדם, הם חיידקים ולא גנים) ומדגימה זאת בתיאור מחלת הסרטן ובהצעת דרך אפשרית לרפא אותה.
יתרון בולט אחד לשיטה של מרגוליס על פני זו של דוקינס היא שתפיסה הוליסטית מנביעה טענה כמו "לכל משאב בטבע, לכל חומר ולכל מקור אנרגיה, יש חיידק מסוים שיכול לאכול אותו". כמובן, התכלית של משפט כזה היא "הבה נמצא את החיידק שאוכל זיהום אויר, ומבזבז הרבה אנרגיה תוך כדי כך". השיטה של דוקינס היא "או קיי, עכשיו תוכיח שיש חיידק כזה". זו של מרגוליס אומרת שצריך רק לחפש.

אחת הבעיות של מרגוליס היא שהספר מכיל הרבה יותר מידע ונוגע בהרבה יותר תחומים מאלה בהם עסק דוקינס ב"גן האנוכי". כתוצאה מכך, היא קופצת מנושא לנושא, מתמצתת מאוד הסברים מסוימים,ומקשה על ההדיוט (אני) להשתכנע. מרגוליס טוענת, על בסיס הטיעון המרכזי לעיל, שהיקום הוליסטי, שתפני, קולקטיביסטי ועוד כמה שמות תואר שהם כמובן לצנינים בעיני. ברור לי שכדי להתווכח איתה אני צריך, ולו לשם הנימוס, להשקיע עשרים שעות שבועיות במשך חמש-שש שנים. אני לא הולך לעשות את זה.
מה שאני כן יכול להעיר על העבודה של מרגוליס, זה שתפיסה הוליסטית לא חייבת ללכת בד בבד עם קולקטיביזם ואחווה כלל אנושית מחד, או ניחוש פרוע על האופן שבו קופי-אדם נוצלו כעבדים על-ידי האדם הקדמון.
תפיסה הוליסטית זה דבר מצוין.
אינטואיטיבית, טוב שמדען רוצה להסביר כמה שיותר עובדות באמצעות כמה שפחות חוקים. פילוסופית, יש כמה שיטות שמאפשרות לעשות את זה באופן רציונלי, כלומר בהתבססות על עובדות בלבד ותוך סילוק קפדני של סתירות.
כמובן, מתוך כפיפות לעיקרון ההוליסטי עצמו, יש רק פילוסופיה אחת כזו.