אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

גיא רולניק הוסיף היום עובדות שלא הכרתי על קלאב מרקט.
היא נרכשה עם גירעון של 1.2 מיליארד שקל, וקרסה עם גירעון של 1.28. הוא לא מזכיר את הריבית השוטפת על החוב הזה - ובאחת הכתבות בשבועות האחרונים כתוב שב-2004 בורוביץ' כבר לא שילמו את הריבית הזו - אבל ברור שהרשת היתה באיזון תפעולי, והגירעון הוא זה שדפק אותה.
רולניק צודק אפריורי כשהוא אומר שהרשת נפלה אך ורק בגלל המנהלים שלה. אבל, הטיעון הזה לא ממש מלמד אותנו על הסיבות לנפילת הרשת ובעיקר לא מספר מה היה צריך לעשות כדי שהיא לא תיפול.
יכול להיות שבשוק פרטי,כשהלקוח שלך נופל, כל מה שיש לך זו ידיעה אפריורית.
כלומר, באופן עקרוני, בלי קשר לנפילה של חברה מסוימת, אף פעם אין לך באמת מושג מתי מי שחייב לך כסף הולך להימחות מעל פני עולם העסקים. אתה רק יודע כמה כסף/זמן/עבודה משלך סיכנת ומה תהיה המשמעות עבורך אם בעל החוב שלך יתאיין. מכאן, שאמנם מחריד לגלות שקלאבמרקט שילמה (כששילמה) לספקיה שוטף+180, ואכן הסכומים מסחררים ומזעזעים. אבל, יהיה מחריד יותר לגלות שהספקים האלה בנו על כך שמתישהו יקבלו את הכסף הזה. עוד יותר גרוע יהיה לגלות שהם לקחו על עצמם התחייבויות שמתחשבות בתקבולים עתידיים מקלאבמרקט.
בורוביץ' כנראה יעלמו מהשוק (כזכור, אל על חייבת מיליארד דולר), אבל זה לא ממש חשוב.
חלק מהספקים יעלם גם הוא, וגם זה לא חשוב.
הספקים שישרדו יעלו קצת מחירים בתקופה הקרובה, כדי להחיש התאוששותם. הצרכן "יסבול" קצת, אבל גם זה לא חשוב במיוחד. (כבר הוכח שאף אחד לא הולך לעבור ממילקי לבלק-אנד-וייט :-)

מה שחשוב הוא שהממשלה לא התערבה, חלילה (כפי שפחדתי שיקרה כשהפרשה התפוצצה).
שלא כמו במקרה הבנק למסחר, משלם המיסים לא יצטרך שוב להיות זה שיבטח את כל העולם ואישתו על כך שהם לא מסוגלים להיות אחראים למעשיהם.