| |
אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית
שטייניץ, תוריד מיסים |
כינוי:
אבי בן: 57
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2005
בעיית הכוללים
שמחתי לגלות שלמילה "אפיסטמולוגיה" שורשים אינדו-אירופאיים. בדומה ל-"RT", ממנו צמחה המילה Arete ("מידה טובה"), מ-"ST" צמחה "Episteme", היא "ידע" ביוונית.
כבר הפילוסופים הראשונים עסקו בשאלה כיצד אנו יודעים להגדיר דברים. למשל, מתי אנחנו יכולים לקרוא לשלושת האנשים שלפנינו בשם "גברים", ומהי "גבריות". בהקדמה לספר, אין ראנד מונה ארבע תשובות שניתנו לשאלה הזו, שקיבלה את השם The problem of universals:
1. ריאליסטים קיצוניים (אפלטון) - הפשטה (כמו המילה "גבריות") קיימת כיישות ממשית בעולם, או כיישות מייצגת במימד אחר. הבעיה שמעלה השיטה הזו, כמובן, כיצד ניתן להגיע אל היישות המייצגת שלה, בעולם, או במימד האחר. הבעיה חריפה במיוחד, משום שהוגה התשובה הזו, אפלטון, קבע שהתשובה לא נגישה לכל אדם, ופיתח מערכת מוסר שלמה שמכפיפה את כל האנושות אל אותו יחיד-סגולה שהתשובה נגישה לו.
2. ריאליסטיים מתונים (אריסטו) - ההפשטה קיימת במציאות. הבעיה שמעלה השיטה הזו, כמובן, היא מיהו אותו אדם שמייצג את המושג "גבריות", והאם ניתן בכלל להשתמש בהפשטה אם לא עומדת לנגד עינינו הדמות שמהווה את ההפשטה הזו.
3. נומינליסטיים - ההפשטות שאנו עושים הן שרירותיות לחלוטין ואין להן כל קשר למציאות.
3ב. השאלה עצמה חסרת טעם, מכיוון שמ(3) נובע שלתשובה ממילא אין קשר למציאות.
4. "מושגיים" (Conceptualists) - להפשטות אין קשר למציאות אך הן אינן שרירותיות, אלא הגיעו אלינו ממקור כלשהו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
