אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית

בסיס הידע שלנו היא התפיסה. אנחנו נמצאים בתחילת הדיון על אפיסטמולוגיה, ועדיין לא ידוע לנו כיצד פועל המנגנון שמאפשר לנו לתפוס את המציאות. מה שאנחנו כן יודעים זה שיש לנו חושים ושאנו מצליחים לחוש במציאות ולהפוך אותה לתפיסה. ככל שידיעתנו משגת, התפיסה נובעת מבליל של מידע חושי שמגיע אלינו. כרגע, אנחנו יודעים רק שהתפיסה קיימת ושהיא נובעת מהמידע החושי.

התפיסה היא חומר הגלם של השכל, ממנה הוא יוצר מושג. הבסיס לידע שלנו על המציאות הוא תפיסה מזוהה, מוגדרת ומובחנת.

האדם מתחיל לתפוס את המציאות עוד לפני שהוא מגיע לשלב המושגי של חייו. כלומר, החושים קולטים את המציאות והופכים אותה לתפיסות שניתן לדעת שהן קיימות, אבל לא לזהות אותן ולחשוב אודותן.

תכונות התפיסה

לתפוס משהו, זה לתפוס שהוא קיים.

התפיסה מבחינה בין יש לאין.

היא תופסת שמשהו קיים, גם בלי להגדיר מה בדיוק קיים.

·    ישות – משהו קיים

·    זהות – משהו קיים ויש לו זהות, על-ידיה הוא מובחן מישויות אחרות

·    יחידה – משהו קיים, מזוהה ומוגדר

דוגמא ליחס בין ישות נתפסת אחת לכל שאר הישויות:

שני אובייקטים דומים אחד לשני ושונים מארבעה אחרים.

הנפש מתמקדת באופן רצוני ומכוון במשותף לשני האובייקטים, ומבודדת אותם ממי שאינו דומה להם. הנפש מאחדת את שני האובייקטים בתוך קבוצה.

מתוך הפרק: "זהו המפתח. היכולת להתייחס אל ישויות כפרטים היא יכולתו השכלית של האדם, המבחינה אותו מבעלי חיים אחרים" (עמ' 6).