"תבונה" (Cognition) היא מצב בו אדם מסוגל ליצור מושגים, כלומר, לזהות תפיסות ולהבחין ביניהן, ולהבחין בפרטים, כלומר, לדעת להבחין בין יישויות שונות מאותו מושג. לדוגמא, אדם יודע להבחין בין כסא לשולחן, ובין כסא אחד למשנהו.
"מדידה" היא הפעולה שמבצע אדם שמזהה פרטים, ומציין את כמותם.
"מתימטיקה" היא מדע המדידה. המדידה היא הגדרת פרט בצורה ברורה.
מטרת המדידה היא הגדלת טווח תודעת האדם. היא הרחבת הידע אל מעבר לרמה התפיסתית. אדם יכול לתפוס את אורכה של רגל אחת. כלומר, הוא יכול לראות לפניו עצם באורך רגל אחת ולציין את המושג "אורך של רגל אחת". אבל, האדם לא יכול לתפוס אורכם של עשרה מיילים. באמצעות הגדרת היחס בין רגל אחת לעשרה מיילים, האדם יכול להבין כל מרחק על פני כדור הארץ.
תהליך המדידה הוא תהליך של איחוד ידע בקנה מידה בלתי מוגבל עם הניסיון התפיסתי האנושי המוגבל. תהליך זה מאפשר את ידיעת היקום על-ידי הבאתו את טווח התודעה האנושית, באמצעות קביעת יחסו אל האדם.
פרוטגורס: האדם הוא אמת המידה לכל הדברים.
האדם הוא אמת מידה אפיסטמולוגית, לא מטפיסית. "כל הדברים" נתפסים על ידו, הם לא חלק ממנו. (יתכן שזו הטעות שעשה קרוי בספר "מעבר ליש ולאין".)