היסטורית, ההבחנה בין שמות עצם ושמות תואר בילבלה את הפילוסופים. בעוד ש"שולחן" הוא מושג קל להבנה, "שולחן ארוך" היה קל הרבה פחות, משום שם התואר "ארוך". היה קל לפילוסופים לדבר על "שולחן" סתם יותר מאשר לדבר על "ארוך" סתם.
חלקי המשפט
תואר הפועל הוא תכונה של תכונה. למשל, "במהירות" מתאר את "הולך" שמתאר "אדם".
מילות יחס הן יחסים בין ישויות. מעל, בתוך,...
שמות תואר הם מושגי התכונות (דובר לעיל).
שמות גוף - ישויות מסוימות (אני, אתה,...).
קוניונקטים - יחסים בין מחשבות. וגם, או, לא.
על השאלה "האם את יכולה למדוד אהבה?" עונה אין ראנד "ועוד איך!".
נחזור לשאלה שבהקדמה: למה בדיוק אנחנו מתכוונים כשאנו מציינים שלושה בני אדם כ"גברים"?
אנחנו מתכוונים לכך ש:
אלה שלושה בעלי חיים בעלי תכונות משותפות שמבחינות אותם מכל שאר בעלי החיים: יכולת שכלית (ועוד הרבה אחרות: צורה חיצונית, גודל, תווי פנים, איברים פנימיים, אצבעות, וכו').
מתימטיקה
מושג לא מציין כמה פרטים מאותו הסוג קיימים. מושג הוא טור חשבוני של ישויות נפרדות, הנמתח לכל הכיוונים, פתוח בכל הקצוות וכולל את כל הפרטים מאותו הסוג.
למשל, "אדם" כולל את כל האנשים שחיים היום, חיו בעבר ויחיו בעתיד. אין פה ציון של מספר האנשים הקיימים, אלא, עיקרון לפיו כל מי שמוגדר כאדם נכנס תחת ההגדרה הזו.
יצירת מושגים היא פעולה שוות ערך לאלגברה. הפעולה קובעת שלמשתנים חייבים לתת ערך מספרי מסוים, אבל זה יכול להיות כל ערך שהוא.
מודעות מושגית היא האלגברה של התודעה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
