הערת מבוא
"תודעה" (Consciousness) היא מה שתופס את התפיסות והופך אותן למושגים. כמובן, כל הפילוסופים עסקו ב"תודעה" וקראו לה בשמות משמות שונים. אין ראנד לא מסבירה למה היא בחרה בשם "תודעה" ולא "נפש", על שני שמותיה היווניים, ועוד שמות רבים באנגלית (mind, וכו'). היא לא הראשונה להשתמש ב"תודעה", אבל ברור שאנחנו לא "מייבאים" תכונות מפילוסופיות אחרות, אלא משתמשים במושג "תודעה" בדיוק כפי שאין ראנד התכוונה אליו.
אין ראנד מגדירה: התודעה היא תהליך אקטיבי, אוטומטי, לא רצוני, נוירולוגי-חומרי.
ההגדרה בעייתית. "תהליך", "אקטיבי", "אוטומטי", "לא רצוני" ובוודאי שבוודאי "נוירולוגי-חומרי", הם כולם תכונות בעייתיות מאוד. נראה שאין ראנד רשמה לעצמה ראשי פרקים של כל מה שפילוסופים אחרים חשבו על התודעה, כדי שתוכל להתמודד איתם ולהראות היכן הם טועים.
בפרקים הקודמים אין ראנד בעצמה טענה שהתודעה מתחילה לפעול לפני שהאדם מתחיל להשתמש בשפה, כך שכנראה שהיא אכן "אוטומטית", אבל יש עוד להסביר את כל שאר התכונות. לדעתי, כדי להבין את האפיסטמולוגיה האובייקטיביסטית כולה, מספיק לציין – כפי שנאמר במשפט הראשון – ש"תודעה" היא מה שמודע לתפיסות ומייצר מהן מושגים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
