לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית


שטייניץ, תוריד מיסים
כינוי:  אבי

בן: 57





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2005    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2005

שיתוף קבצים הוא גניבה


קל לגנוב את הקבצים וקשה לשלם עליהם.
זו, בתמצית, הסיבה לכך ששיתוף הקבצים קיים בכלל.
לפני עשור, בערך, כשהאינטרנט הפך לנחלת הכלל, המודל העיסקי הרווח היה זה של ה"ניו יורק טיימס". הטיימס, באותם ימים (אני מצטט מהזיכרון) עלה שניים ורבע דולר. בימי ראשון בבוקר, ברחבי מנהטן, אפשר היה למצוא אנשים שקנו את העיתון בקיוסק ומכרו חלקים ממנו ברבע דולר האחד. לעיתון, למי שלא מבין את ההתכנות העיסקית, יש אלפיים עמודים. אף אחד לא קורא את כולם (או עשירית מהם, וכנראה שגם לא מאית), וחבל לזרוק לפח כסף טוב. משניים ורבע דולר אתה יכול, כמו כלום, לעשות עשרה דולר. בחצי שעה עבודה יש לך כסף לארוחת ביג-מק, ועוד נשארים לך דולר-וחמש-עשרה-סנט לנסיעה ללשכת הסעד, לקחת את הצ'ק השבועי שלך.
ניו-יורק טיימס העלה את עצמו לאינטרנט, שינה את כל מה שחשבתי לפני כן על השפה האנגלית (יש בה יותר ממאתיים מילים ופרזנט-טנס, מי היה מאמין), ורצה להתחיל בעצמו למכור חלקים ממנו ברבע דולר האחד. הבעיה היתה, שטכנולוגיה ל-micro-payments לא היתה קיימת אז. לניו יורק טיימס, ולדומיו, היו שתי אופציות: לתת את העיתון בחינם, או לחייב את הקוראים לרכוש מנוי דרך הטלפון, מה שייקר מאוד את העלויות ולא איפשר מחירים זולים כל כך. הטיימס בחר באופציה הראשונה (לפחות למשך מספר שנים), הוול-סטריט ג'ורנל - בשניה. עיתונים פחות ענקיים מהם בכלל לא ניסו לגבות תשלום. עד שהטכנולוגיה מומשה (היא זו שבעזרתה אפשר לשלוח סמס לכוכב נולד, ר"ל), כולם פשוט התרגלו לכך שתוכן זה בחינם.
עכשיו,
כשמישהו שם את הטקסטים שלו באינטרנט ונותן לכלום לקרוא בחינם, זה בסדר גמור.
אבל, כשמישהו מקליט דיסק, וכולם צורבים אותו - זה כבר לא בסדר.
כמובן,
בעשור האחרון למדנו שאם אתה שם את המוצר שלך בחינם באינטרנט, אז קונים יותר גם את המוצר שבחנות. כלומר, אם אתה שם את הדיסק שלך להורדה חינם באינטרנט, יותר אנשים ייקנו אותו בחנות (למה? תשובה מפורטת אצל אנדי קסלר).
אבל,
צריך לזכור שמי שלא שם את החומרים שלו באינטרנט אולי לא יודע לשווק, אבל זה לא אומר שמותר להתחיל לגנוב ממנו.
תוכנות שיתוף הקבצים, מה לעשות, הן פלטפורמה לגניבה.
ככאלה, טוב שסוגרים אותן.
בעקבות הערות שקיבלתי, אני מתקן טעות שעשיתי:
הבעיה אינה בטכנולוגיה עצמה, אלא במי שמשתמש בה לרעה.
אני משאיר פתוחה את השאלה מה עושים עם טכנולוגיה משנוכחנו שהיא משמשת כמעט אך ורק לניבת זכויות יוצרים.
21/9
פוסט מצוין באותו עניין.
דיון בשאלה מה עושים עם תשתית שמאפשרת פשע,
ומה דינו של מי שבוחר להתגורר בסמוך לפושעים.
נכתב על ידי אבי , 20/9/2005 07:33  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של VYwUYjJtbd ב-1/12/2012 07:20





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)