פעולות התודעה: קליטה בחושים, תפיסה, הערכה, רגש, מחשבה, הזכרות ודמיון - משותפות, כמובן, להרבה אירועים נפרדים. באמצעות זיהוי המשותף והמפריד לפעולות האלה, האדם יוצר את המושגים שעוסקים בתודעה. לכל מושגי התודעה יש שני מאפיינים: תוכן (תפיסה וזיהוי) ועוצמה (מעט, הרבה, המון, כמעט ולא כלום, וכו'). עוצמה, כמובן, קשה יותר למדוד. (הערה: מכיוון שאין ראנד הקפידה להבחין בין תפיסה לבין זיהוי מושג פשוט, אציין שתפיסה נמדדת בגדלים "יש" או "אין"; וזיהוי נמדד בגדלים המתוארים לעיל, וכמובן עוד רבים אחרים.)
אין ראנד מבחינה בין "ראיה החוצה" אל המציאות ו"ראיה פנימה" אל פעילות התודעה.
בידוד הפעולה התודעתית מהתוכן אליו מתוודעים, נעשה על-ידי תהליך הפשטה זהה להפשטות שהתודעה עושה כשהיא מייצרת מושגים על העולם. תהליך ההפשטה זהה, וההבחנה היחידה בין הפשטת מושגי הראיה פנימה למושגי הראיה החוצה, הוא התפיסות והמושגים אליהם מתוודעים.
מחשבה
מחשבה היא מושג של "ראיה פנימה". המושג נוצר על-ידי שמירת המאפיינים המבחינים של הפעולה הפסיכולוגית (תהליך מודעות מכוון מרצון) והשמטת מושא החשיבה ועוצמת המאמץ הנדרש לשם ביצוע הפעולה.
מדידה
מדידה היא זיהוי של יחס כמותי בין מושגים/יישויות.
מדידה תכליתית (טלאולוגית)
מושג נוסף של התודעה. מדידה תכליתית מבוצעת בתוך וכלפי הקשר עצום מימדים: מדובר בקביעת היחס שבין בחירה מסוימת מתוך כל הבחירות האפשריות לבין היררכית הערכים של האדם מבצע הבחירה.
ערך
ערך הוא תוצאה של בחירה שנעשתה בעבר. (שאלה טובה: האם גם תוצאה פוטנציאלית של בחירה עתידית?)
קוד מוסרי
אדם בוחר את הערכים שלו, ומשווה אליהם את המציאות
מושגים אפיסטמולוגיים לעומת מטפיסיים
"מדע הפיסיקה" אינו "תופעה פיסיקלית מסוימת".
אין ראנד משתמשת במושגים האלה באופן הבא:
היא נמנעת משימוש במושג "אונטולוגיה".
"מטפיסי" פירושו – שייך לעולם החיצון.
"אפיסטמולוגי" – שייך לתודעה.
בכך היא ממשיכה (קצת) את דיכוטומית הטרקטט של ויטגנשטיין. (ויטגנשטיין אמר "העולם הוא מכלול של עובדות".)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
