בפרקים הקודמים אין ראנד תיארה את האופן שבו אנחנו יוצרים מושגים, והראתה שאותו תהליך משמש אותנו יצירת המושגים לגבי מה שקיים במציאות ומה שקיים בתודעה. בפרק החמישי של הספר, אין ראנד מתארת את הדרכים בהם התודעה מארגנת את המושגים לכדי גוף ידע לכיד.
הראשון מבין המושגים ששייכים לעיסוק באירגון הידע, הוא "הגדרה".
הגדרה היא משפט שמזהה את טבע היחידות השייכות למושג מסוים.
בדרך כלל אומרים שהגדרות מגדירות את משמעות המילים. זה נכון אבל לא מדויק. מילה היא סמל חזותי-לשוני שמייצג מושג. למילה אין משמעות מעבר למושג אותו היא מסמלת. משמעות המושג היא היחידות שמרכיבות אותו. מה שהאדם מגדיר אינו מילים, אלא מושגים.
מטרת ההגדרה היא להבחין מושג מסוים משאר המושגים ובכך להבחין את היחידות משאר המציאות.
מכיוון שמושג מוגדר באמצעות מושגים אחרים, האדם יכול לארגן את המושגים שהוא מכיר, לקבוע את היחסים ביניהם, את ההיררכיה שלהם, ואת כל הידע שיש לו בכל מבנה שירצה, ובלבד שיתאים למציאות.
הגדרות משמרות את הסדר הלוגי של המושגים הידועים לאדם.
למעט מספר יוצאים מן הכלל (המובחנים היטב משאר המושגים) ניתן להגדיר כל מושג במונחי מושגים אחרים.
היוצאים מן הכלל הם מושגים המתייחסים לתחושות, ואקסיומות מטפיסיות.