"הגדרה באמצעות הצבעה", בה השתמשנו כדי להצביע על תחושות, משמשת גם עבור אקסיומות. מושגים אקסיומטיים, מסבירה אין ראנד, הם זיהויים של מושגים שלא ניתן לעשות להם רדוקציה למושגים פשוטים יותר. ("רדוקציה" כאן היא "הפרדה" שעשינו בפרק שלוש כדי להבחין בין "שולחן" לבין מושגים אחרים שנכללים תחת המושג "רהיט" וכדי להבחין בין המושג "שולחן כתיבה" לבין מושגים אחרים שנכללים תחת המושג "שולחן") למשל, כדי להגדיר "מציאות" צריך להצביע על כל מה שקיים ולהגיד: "לזה אני מתכוון".
פרק שש עוסק כולו באקסיומות והוא כולל הגדרה טובה הרבה יותר שלהן, של טיבען, השימוש שאנו עושים בהן והאופן שבו אנו מחליטים שמושג מסוים הוא אקסיומה.