לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

אובייקטיביזם - מטפיסיקה של תכלית


שטייניץ, תוריד מיסים
כינוי:  אבי

בן: 57





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2005    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2005

פרק חמישי - חלק 4 - כללי ההגדרה


כללי ההגדרה נובעים מכללי יצירת המושגים. יחידות המושג מובחנות משאר המציאות על-ידי כך שיש להן "מכנה משותף מושגי". הגדרה מציינת את מאפייני היחידה שמבחינים בינה לבין יחידות שאינן שייכות למושג.

כדי להיטיב להבחין בין סוגים של מושגים, נגדיר:

Genus – מה שמבדיל בין היחידה ליחידות מחוץ למושג.

Differentia – מה שמשותף לכל היחידות ששייכות למושג.

הערה: מכיוון שאני קורא כעת את קאנט, אני יודע לאמר באיזה פרק של איזה ספר הוא מערבב בין שני המושגים, וקובע, למשל שם Genus ו–Differentia זהים, אנחנו יודעים שמדובר במושג אמיתי שאינו קשור בדרך כלשהי למציאות. ארחיב בנושא כשאתאר את הנזק שעשה קאנט, ולהלן אסתפק בדוגמא קצרה.

נחזור לאין ראנד ולהגדרה: אדם הוא חיה רציונלית. "חיה" היא Genus, שכן היא מבחינה בין כל מה שנכלל בתוך המושג למה שנמצא מחוצה לו (אם משהו אינו חיה, אנחנו לא קרואים לו "חיה"). רציונלית היא Differentia, שכן "רציונליות" היא תכונה משותפת לכל מה שהוא "חיה רציונלית".

קאנט טוען ש"אדם הוא חיה רציונלית" הוא משפט נכון כי כך הוגדר. לפי קאנט המשפט נכון בלי קשר למה שמראה לנו המציאות ושאין צורך להצביע על חיה מסוימת שהיא רציונלית כדי לדעת שהמשפט הזה נכון. (בשפה של קאנט, זהו משפט אנליטי א-פריורי לא אמפירי.)

אפשר, לדעתי, להראות שקאנט טועה גם בלי להגדיר "חיה" כ–Genus ו"רציונלית" כ–Differentia. כמובן, המשפט "אדם הוא חיה רציונלית" נכון, כי כל בני האדם המוכרים לנו הם חיות והם רציונליים.

נחזור להגדרות. הגדרה אינה תיאור של המושג במציאות. ההגדרה מרמזת על תיאור היחידות כפי שהן קיימות במציאות אבל אינה מציינת את כל תכונות היחידות. הגדרה חייבת לזהות את טבע היחידות. כלומר, את התכונות המהותיות להן, בלעדיהן היחידות לא היו שייכות למושג. ההגדרה מנביעה את כל תכונות היחידות בעצם זה שהיא מודיעה על המהות שלהן.

מה עושה הגדרה לטובה? איך קובעים מה, מתוך כל התכונות של היחידה, הוא הדבר המהותי לה?

התשובה טמונה בתהליך יצירת המושגים. מושגים אינם נוצרים בואקום. מושגים נוצרים בהקשר. כשאנו יוצרים מושג, אנחנו מודיעים שהעצם אותו מזהה המושג שונה מעצם אחר. במה הוא שונה? התשובה לשאלה הזו היא ההגדרה. ההגדרה מציינת את השוני בין מה שייך למושג למה שלא שייך. תהליך יצירת המושגים מחייב צפיה בהבדלים שבין הישויות ובדמיון שביניהן. כמובן, במהלך הידוק היכרותינו עם המציאות, אנחנו משכללים את ההגדרות בהן אנו משתמשים. כל ההגדרות בהן אנו משתמשים עבור מושג מסוים תלויות אחת בשניה ואינן סותרות אחת את השניה. הגדרה מתקדמת של מושג מסוים מרחיבה הגדרה פרימיטיבית שלו.

לדוגמא: התפתחות המושג אדם.

תינוק: אדם הוא דבר שזז ועושה קולות. ההגדרה נכונה ומבחינה את האדם מהסביבה.

ילד: לומד שישנם כלבים, חתולים ומכוניות. ההגדרה של התינוק חדלה להיות תקפה כי היא לא מבחינה אדם מחתול. ההגדרה החדשה היא: בעל חי שהולך על שני רגליים ואין לו פרווה. "הולך" ו"עושה קולות" עדיין מאפיינים את האדם אבל כבר לא מגדירים אותו.

ילד גדול: אדם הוא בעל חיים מדבר שעושה דברים שאף חיה אינה עושה.

הגדרה סופית: אדם הוא חיה רציונלית.

הגדרה מסורתית של רציונלי: לא "פועל לפי ההגיון" אלא "יש לו שכל".

כל ההגדרות לעיל היו נכונות. הן לא סתרו אחת את השניה וכל הגדרה נמצאת בהחבא בהגדרה המפותחת ממנה.

נכתב על ידי אבי , 16/10/2005 19:18   בקטגוריות אפיסטמולוגיה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אבי ב-26/10/2005 08:20





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)